איטליה פוגשת את קריית חיים

כבר הרבה זמן שאני מנסה לפענח את סוד הקסם של מסעדת מאמה מיה שניצבת באותו המקום בדיוק בין חיפה לעכו, כבר קרוב לשלושה עשורים. לפעמים אני חושב שהסוד טמון בקו האחיד שמאפיין כל אלמנט ואלמנט בעסק שניתן להגדיר כעממי אך איכותי, במיקום המושלם והנוח עבור תושבי חיפה וסביבותיה או שזה פשוט עניין של מזל. במקרה של מאמא מיה האמת היא שפשוט מדובר במסעדה מוצלחת.

נכון, זה לא פשוט להיות פשוט ובטח שלא פשוט לשמור על רמה גבוהה במשך כל כך הרבה שנים אבל איכשהו, מאמא מיה מצליחה לעשות את זה ובגדול. אז מה סוד הקסם בכל זאת? אז ככה, כדי להתחיל להבין צריך להתעכב רגע על שלט קטן המקדם את פני המבקרים, רגע לפני שנכנסים לחלל הכפרי המעוצב כטרטוריה כפרית טוסקנית אמיתית. על השלט, שבע מילות קסם בלבד שהספיקו כדי לגלות את התמונה כולה: "מבצע!!! שתה יין הבית כפי יכולתך רק ב-20 ₪".

>> שי ירון לא האמין שיהיה לו כל כך טעים

לשתות עד לא אדע
אז מה אפשר ללמוד מהשלט הקטן אבל הממזרי הזה? שבמאמא מיה יודעים את העבודה, שבמאמא מיה יודעים שלקוחות חשוב לצ'פר ולא לעקוץ ושמאמא מיה יודעים שבכל פעם שהלקוח מגיע למקום, צריך להפתיע אותו, לחדש עבורו ואולי אף יותר חשוב מכל זה - לגרום לו להרגיש שהשקיעו בו באמת. ואם כבר מדברים על השקעה, אז אין ספק שבאותו יום רביעי קר של אמצע ינואר, השקעתי לא מעט תאי כבד לטובת התמודדות עם בקבוק היין שחיסלתי לבדי, בשעה שאחותי המופלאה יעל ואני סעדנו את ארוחת הערב שלנו במקום. לארוחה עצמה עוד נגיע בהמשך אבל אם אצטרך לבחור מילה אחת כדי לתאר את האדם שיסרב לכזה מבצע ויחליט שבמקום לשתות יין פירותי, צעיר ורענן כמו שאטו רוז' של יקבי כרמל הוא מעדיף לשתות דיאט קולה, רוב הסיכויים שהיא תהיה "פראייר".

להרגיש באיטליה בפאתי בקריית חיים
אז במה סעדנו את לבנו בינות לקירות האבן ומדפי העץ עמוסי בקבוקי היין באותו ערב חורפי? ובכן, סיפורנו מתחיל במבחר מנות ראשונות בנוסח איטלקי, שהגיעו לשולחננו בליווי פרוסות לחם איטלקי שנמרחו בחמאת שום ונאפו בתנור עד שהפכו לחמימות וריחניות, לקריספיות מבחוץ ולרכות מבפנים. קצרה היריעה מלהרחיב אודות כל המרכיבים של המנה המרשימה שהונחה בינינו אבל אי אפשר שלא להזכיר את משולשי פטה כבד העוף המשובח שהוגש על ריבת בצל איכותית, את פטריית הפורטבלו שהוקרמה בתנור עם תערובת של גבינות איכותיות, את האנטיפסטי שהורכב מחצילים ופלפלים קלויים שנמשחו בפסטו ואת סלט הסלמון המעושן והארוגולה. במילה אחת - חובה. בשלוש מילים - ויפה שעה אחת קודם. כשהרחנו את הניחוחות שעלו מהצלחת הגדולה והמעוצבת בקפידה, הרגשנו שאין ברירה אלא לעצום את העיניים ולהתענג על הטעם. ואכן, כל טעימה גרמה לנו להרגיש כאילו שאנחנו באיטליה מבלי שהיינו צריכים לעבור את ביקורת הדרכונים בנתב"ג.

על טריות ואיכות
את הפסטות במאמה מיה מכינים כמובן במקום ואפילו לעיני הלקוחות. מדי יום רביעי באזור השעה 12:00 ומדי יום שישי בסביבות השעה 16:00, מפעילים במקום את מכונת הפסטה הגדולה ומייצרים לעיני הלקוחות המהופנטים את התוצרת המקומית שניתן אף לרכוש. אחותי יעל, שמכורה לפסטות של מאמא מיה, הזמינה מנה של רביולי בטטה ברוטב נפוליטנה (59 ₪) ואני הזמנתי פיצה דה לה קאזה (52 ₪) עמוסת ירקות. על הפיצה שלי נחו זיתם ורצועות פלפלים, בצל חרוך קלות, חציל אפוי ופלחי עגבניות ויחד עם טיפת טבסקו, הפכה לחוויה של ממש. הפסטה של יעל שהוגשה אל דנטה הייתה לא פחות ממושלמת אף היא ולא נותר ממנה זכר בצלחת הגדולה.

בסופו של דבר, למרות שידענו שאחרי העיקריות מוטב לנו להפסיק את החגיגה הזמנו שני קינוחים (כי באמת שמטופש לעזוב את מאמא מיה בלי קינוח). בדיעבד, ההחלטה התבררה כחכמה עד מאוד כיוון שהתפוחים והתמרים שהוקפצו עם רוטב ברנדי, קינמון ושמנת (29 ₪) ופינוקי האביב (25 ₪) שאכלנו בתאווה גדולה אם כי בעייפות גדולה לא פחות, גרמו לנו לצאת ממאמא מיה עם חיוך גדול שבעתיים מאשר זה שהיה נסוך על פנינו לו היינו מוותרים על התענוג. לסיכום אכתוב, שאני כבר לא יכול לחכות לחגיגות השלושים של המסעדה שתמיד מרגישה לי בו זמנית שהיא רק עתה נפתחה אך מצד שני - הייתה פה תמיד.

חשבון בבקשה
שאטו רוז' של יקבי כרמל (מרלו – קברנה סוביניון) כפי יכולתנו - 40 ₪
זוג פוקאצ'ות חמימות בצורת לב ומטבל עגבניות - על חשבון הבית
מבחר מנות ראשונות בנוסח איטלקי - 55 ₪
רביולי בטטה - 59 ₪
פיצה דה לה קאזה - 52 ₪
פינוקי אביב (גלידת ניל משובחת עם רוטב אוכמניות חמות ובישקוטים) - 25 ₪
תפוחים ותמרים ברוטב ברנדי, קינמון ושמנת (שהוגשו לצד כדור גלידת וניל) - 29 ₪
חליטת נענע - 10 ₪
אספרסו קצר - 11 ₪
סה"כ - 281 ₪ (הרבה פחות מכרטיס טיסה לאיטליה, תסכימו איתי...)

* כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי