הכיופים שבמעבר דירה

חברתי האהובה מ' עוברת דירה. תם עידן דירת השותפים המרווחת, הסתיימו המתנות בתור למקלחת, לא עוד לחשושים כדי לא להעיר את השותפה. להתראות חיים ישנים, שלום חיים חדשים ומבטיחים, חיים בהם כל הדירה כולה, גם אם קטנטנה - כולה שלך ובשבילך.

לעבור דירה זה לא פיקניק. גם אם בתום הסיוט אתה מתרווח בדירתך ומלא סיפוק עצמי, עדיין אי אפשר להתעלם מהתהליך המייגע של המעבר. כדי להמתיק את הגלולה המרה וכדי לציין את המאורע מלא החשיבות בו הופכת מ' משותפה לבעלים גאים של דירה לבד, שמנו פעמינו למקום האולטימטיבי למי שדירה חדשה עתידה למלא את חייו בקרוב - 'כיופים סנטר' בפתח תקווה. מדובר במרכז ענק של דברים לבית, לצד מסעדה מגוונת ועשירה.

מדובר בקונספט אידיאלי עבור מ' ועבורי: קודם נשטוף את עינינו בכלי בית האהובים עלינו כל כך, נדסקס כל פריט עד דק וננתח כל אהיל עד שינשור מהתקרה, ואז, כדי להירגע מכל הנ"ל, נתרווח לנו במסעדה ונסעד את ליבנו כאילו אין הובלה מחר בשבע בבוקר.

האור שמילא את עיניה של מ' למראה כל החללים הגדולים בהם שוכנים כלי בית וגינה, היה שווה את כל הנסיעה. הבחורה פשוט פורחת למראה שטיחים. דברי פרזול גורמים לה אושר כאילו ראתה את בראד פיט מגיח מהשיחים, ואהילים מקושטים גורמים לה לשמחה כאילו ג'ורג' קלוני ורן דנקר יחד הציעו לה נישואין זה עתה והיא צריכה רק להחליט.
לו מעדן הגורמה המרכזי באיקאה לא היה נקניקיה בלחמנייה, ייתכן שמ' הייתה מעתיקה את משכנה לפולג ולא למרכז תל אביב. מזל שהנקניקייה מככבת שם, כי בכל זאת לא ממש בא לי לנסוע עד נתניה בכל פעם שארצה את חברתה של מ'.

מי שכלי בית הנם משוש חייו ירצה להקים כאן בכיופים אוהל מחאה: המקום פשוט מלא באפשרויות מהממות לריהוט וקישוט הבית והגינה. הכלים הדקורטיביים והאהילים היו אלו שמצאו חן בעינינו יותר מכל, וגם צורת המבוך בה בנויים החדרים השונים המכילים את כל החפצים שבתה את ליבנו.

כדי להירגע מכל השפע הזה, ולתכנן כיצד תיראה דירתה החדשה והמתוקה של מ', התיישבנו לבסוף בגינת המסעדה, נהנות מהבריזה ושיכורות מכלי בית. כדי להעצים את התרגשות האהילים שלא משה מאיתנו, פצחנו במרגריטה קפואה בטעם רימונים (32 ₪) ובקוסמופוליטן (29 ₪), שניהם היו מרעננים ומעולים לפתיחת הארוחה. המלצרית החביבה ציינה בפנינו שהקוקטייל השני יעלה 50% פחות מזה שקדם לו במסגרת מבצע של 'כיופים', ובשארית כוחותינו הודינו לה ולצוות על המבצע שישאיר אותנו שמחות לפחות ערב שלם.

למנה ראשונה טעמנו מרק בצל מוקרם במוצרלה ומלא בקרוטונים (27 ₪) ולצידו פוקאצ'ה לוהטת על גחלים (29 ₪) שנהנתה ממשיחה של שום, רוזמרין ומלח גס. המרק היה סמיך ועשיר, והפוקאצ'ה הייתה לוהטת וטעימה. לא יכולנו שלא להיזכר כמה התגעגענו למרק הזה, שכבר חלף לו מתפריטיהן של רוב המסעדות, וחבל שכך.

למנה עיקרית בחרה מ' הקרניבורית בסטייק אנטרקוט 250 גרם על מצע של שעועית ירוקה (72 ₪).  קצת חששנו מטיבו של הסטייק, בשל מחירו המשעשע משהו, אך התבדינו מיד: מידת העשייה והטעם היו לעילא ולעילא ואף השעועית הייתה מעולה. לעומת מ', שמעבר הדירה דורש ממנה כוח רב ולכן עליה להתחזק ולאכול בשר, אני כבר עברתי דירה זה לא מכבר ולא מתכוונת לעבור לעוד אחת בקרוב, לכן הזמנתי מנה של ניוקי ב-4 טעמים: תרד, תפו"א, בטטה וסלק, כל זה ברוטב תרד, שום, שמנת, אגוז מוסקט ופלפל אנגלי (47 ₪). הניוקי היו נימוחים וטובים, אולם אתוודה ואומר שלא הרגשתי האם היו ארבעה טעמים או ארבעה-עשר (מרגריטה, אהילים וקוסמופוליטן, כבר אמרנו?), אך בהחלט הרגשתי את הרוטב הנפלא, שהתרד שידרג אותו לרמות מיוחדות. גם הצבעוניות של המנה זכתה לציון לשבח מעוברת הדירה ומחברתה הנאמנה, עד שכמעט והוחלט לצבוע את החדר החדש בצבע ניוקי, אך הרעיון נפסל בעודו באיבו.

בשלב בו הפלגנו בדמיוננו בארגון הסלון החדש, הגיע הקינוח שהזמנו, שוב עם קריצה קטנה לשנות ה-80 האהובות: וופל בלגי עם 4 כדורי גלידה, קצפת, שבבי מקופלת, רוטב שוקולד ומייפל (46 ₪). לו הייתה לי מכונת זמן, הייתי שבה לתקופה בה תפריטי בתי הקפה הצטמצמו לכדי תפוח אדמה מוקרם וופל בלגי.
בכיופים שמרו על צביון של פעם, יחד עם עדכון הטעמים לחיך של שנות האלפיים, חיך מפונק יותר שכבר לא יסבול את המניירות הקפולסקאיות של פעם. זה בדיוק מה שהשכילו לעשות בכיופים סנטר: דברים מגוונים ומרשימים לקישוט הבית, לצד תפריט שלא נס ליחו והוא מתעדכן בהתאם להלך הרוח של ימינו, ויחד עם זאת שומר על הטוויסט האהוב של פעם, זה שכה התגעגענו אליו.

עכשיו נותר רק לדאוג לפרטים הקטנים ביותר: ההובלה, הפירוק, ההתארגנות, ההסתגלות. ממש דברים שוליים. לאחר שכל אלו יסתיימו בהצלחה, הבטחנו מ' ואני זו לזו, יש לערוך ביקור נוסף בכיופים, למטרת מרגריטה קפואה, בריזה טובה ודברים יפים לבית.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי