בטח לא רואים עליי, ואם כן אז בבקשה לא לגלות. אני בהיריון. ואם יש משהו אחד שידוע לכולם שנשים הריוניות לא אמורות לאכול, זה סושי. אז בהיותי אדם הגיוני קבעתי עם ל' ארוכת הרגליים זמן איכות במסעדה יפנית. האמת היא שעשיתי זאת לגמרי עם שכל ישר, פשוט וידאתי מראש שיש בתפריט אפשרויות שיתאימו גם למוגבלת-חך שכמותי, ואני לא בטוחה שזה נכון לגבי כל מסעדה יפנית שהיא, אבל זה בהחלט נכון לגבי אוקינאווה. 

סושי להריוניות
ולא רק זאת, אלא שהם גם מציעים לנשים בהיריון סושי (שכמובן אינו מכיל דגים נאים), שנעשה בהפרדה מוחלטת מהסושי ה"רגיל". פינוק אמיתי! לאכול באוקינאווה, כן? לא להיות בהיריון. למרות שגם זה בעצם די בסדר.
מטבח יפני עם קריצה לתאילנד וויטנאם. צילום: אפיק גבאי

אז בעצם התכנסנו להציג בפניכם את הסניף החדש של אוקינאווה, זה שברחוב לבונטין, ממש בצמוד למועדון ההופעות הסמי-חתרני, שבו העברתי ערבים רבים ושמחים של האזנה למוזיקת אינדי בצעירותי. ואם כבר הזכרתי שאני זקנה, זה גם הזמן לציין של' ואני יצאנו מאוקינאווה לא רק שבעות ומרוצות, אלא גם שמחות עד מאד להיווכח שמצאנו מקום נהדר להעביר בו ערב בלייני, שלא כרוך בעשן סיגריות, מוזיקה רועשת, ותחושה חמצמצה של התאמצות יתר על המידה להיות מאגניבים. זאת משום שבאוקינאווה פיצחו את הקסם החמקמק של מקום בילוי שמציע חוויה נ-ע-י-מ-ה לשוהים בו. לא טריוואלי בימינו ובעירנו.

יפני ממוקד
טוב, די עם המסביב, הבה נדבר על אוכל. כאמור, באוקינאווה יש מבחר עשיר של מנות שאינן סושי, אבל התפריט הדוק למדי ומתמקד בצורה ברורה במטבח יפני נטו. יש מנות ספורות של "השכנים" (וויטנאם, תאילנד), אבל הקו השולט הוא יפני במובהק, וזה לא במקרה. משיחה עם צוות המקום עולה שזו היתה כוונתם של הבעלים, בשאיפה לבדל עצמם ממסעדות אסיאתיות אחרות בעיר. עם זאת, באוקינאווה לא נצמדים בצורה עיוורת לטעמים המקוריים, ובעת הצורך עושים התאמות כדי לשמח את הקהל הישראלי. 

בהמלצת לירן, הברמן המוכשר, שעליו עוד ידובר, התחלנו עם קלמארי קנזורי (39 שקלים), קלמארי מושרה במשחת פלפלים יפניים חריפים ויוזו, שנצרב בגריל לוהט, שהיה פיקנטי במידה הרבה פחות סוערת ממה שהתיאור בתפריט רמז. 

הזמנו גם קריספי אבו גוהן (48 שקלים) - ארבעה "קרקרים" מקראנץ' אורז בטעמי חמאה, שניים עם שרימפס  קצוץ (מאודה ולכן מתאים לי, ייאי) ושניים עם טונה קצוצה (נאה ולכן לא מתאימה לי, עצוב), מתובלים בצ'ילי וטוביקו, ופרש ספרינג רול וייטנאמים (34 שקלים), דפי אורז ממולאים בשלל ירקות. כל המנות היו לא פחות ממצויינות. המנה הבאה היתה כזו שאני לא מסוגלת לראות בתפריט ולא לקחת - באן, או בשם הברור יותר: לחמניות מאודות. בחרנו ב-Fish Bun (48 שקלים), שהיה עסיסי ורב טעמים, ועל אף שהדג שבו היה מטוגן, לא הרגיש שמנוני כלל וכלל.
אוקינאווה לבונטין. צילום: אפיק גבאי

לא יכולנו שלא לקחת סושי, דווקא בגלל סטטוסי העגלגל. אין דבר שאני שונאת יותר כרגע מלראות אנשים אחרים אוכלים אוכל שאני אוהבת ולא יכולה לאכול. אז הא לכם, אנשים, באוקינאווה גם אני יכולתי לאכול סושי! ל' הסכימה ברוב טובה לחלוק איתי רול הריוני אחד, וכל אחת מאיתנו בחרה עוד רול שיהיה כל כולו בשבילה. אז נהנינו יחדיו מ-Funky Cubes (43 שקלים), סושי מרובע בשכבות של סלמון בפנקו, סלמון סקין, אבוקדו ובטטה בזיגוג רוטב טריאקי בטעמי דבש. היא פשטה גם על שיבויה רול (45 שקלים), עם סלמון, אבוקדו, עירית, קנפיו ושבבי טמפורה, במעטפת טונה אדומה ואבוקדו, ואני חגגתי עם רול שהרכיבו לבחירתי מסורימי, גזר,  מלפפון ועירית, עטוף באבוקדו (32 שקלים). נסכם את החלק הזה בארוחה בציטוט המדויק "נום נום נום", שהוביל אותנו הישר לקינוח הנום-נום-י גם כן - בנופי (33 שקלים). הבנופי של אוקינאווה מגיע בצורת פאי קלאסי, עם תחתית פריכה, מלית בננות ממכרת, רוטב טופי נהדר, וקרם פרש שיאזן קצת את המתיקות.

לאורך כל הארוחה זכינו לשירות קשוב, מקצועי וחברותי מצוות הבר. וזכינו גם לקוקטיילים שווים, מרכיב חשוב במוצלחותו של המקום. הסירופים שמשמשים להכנתם נעשים כולם במקום (כמו גם הרטבים של המנות השונות), והאלכוהול הוא מהרמה הגבוהה ביותר. התחלנו עם קוקטייל שנרקח במיוחד, בעודנו תוהות אם הקוקטיילים בתפריט לטעמנו, מוודקה, סירופ היביסקוס ולימון (38 שקלים), ובהמשך התענגנו – אני במידה, כמובן – על "יסמין בריבוע" (65 שקלים) קוקטייל זוגי על בסיס ג'ין וצ'ויה, עם ליקר אלדרפלאוור, מיץ לימון, מיץ אננס, וחליטת תה יפני.

אז אם לא היה ברור, קיבלנו באוקינאווה את כל מה שקיווינו לו מזמן איכות במסעדה איכותית, ואז עוד קצת. ממליצה בחום על המקום לבאי אזור לבונטין, ובכלל, לגמרי שווה קפיצה קטנה לשכונה במיוחד. ואם תבחינו בעלמה הריונית טובת לב וטעם על הבר, אימרו שלום.

אוקינאווה, לבונטין 11, תל אביב. 053-9374524

* הכותבת היתה אורחת המקום