חברה טובה שהיא במקרה גם גננת, אמרה לי מזמן שעבורה יום שישי בגן הילדים משול לחודש תשיעי בהריון: מרגיש כמו שנתיים, נמשך כמו מסטיק ומסרב להסתיים. בזמנו עדיין לא הבנתי למה היא מתכוונת, לפחות בהקשר של חודש תשיעי בהריון, כיוון שהחודשים האחרונים אצלי בהריונות היו סבירים, אבל הפעם זה בהחלט מתחיל להיראות לי כמו נצח.

כדי לקבל את פני החודש התשיעי בחגיגיות יתר, החלטתי שאם אתייחס אליו בכבוד הראוי לו, גם הוא יתרשם ולא יהפוך את חיי לגיהינום, ולכן קבעתי דייט לכבוד קבלת החודש התשיעי עם מי שאחראי לכל הטוב הזה - בן זוגי שיחיה. את הדייט היה צריך לקיים קרוב לבית או לבית חולים כלשהו, והשמועות על קפה לנדוור החדש שנפתח בטיילת איילנד בנתניה עשו להן כנפיים. לנדוור איט איז.  
פוקאצ'ה מושלמת. לנדוור

מרחק יריקה מהים הנתנייתי, לצד תיירים צרפתים ומקומיים רעבים שאוהבים להיות קרובים לגלים, התמקם לו הסניף הזה, שייחודו הוא גם בהיותו כשר. למזלנו, כשר חלבי - כי אי אפשר בלי הקינוחים המפורסמים של הלנדוור, אך לזה עוד נגיע בהמשך.

כמו החריימה של אמא
פתחנו באצבעות חלומי פריכות שהוגשו עם צזיקי מלפפונים ואיולי צ'יפוטלה. נשנוש כייפי לפתיחה. הפוקאצ'ה שהזמנו בנוסף היתה אליפות - שמנמנה ונימוחה, יצאה בול בזמן מהתנור, משוחה בשמן זית, בלסמי, קונפי שום ועשבי תיבול. לא ניתן היה להפסיק לנשנש עד שלא נודע כי באה אל קרבנו. 

בעיקריות התלבטנו ארוכות מאיזה אגף לבחור. אפילו האגף הטבעוני בתפריט היה מפתה, אבל בחודש תשיעי אפשר להתנהג כאילו אין קלוריות ביקום. לבסוף נבחרה נציגה מהאגף האיטלקי של התפריט: ניוקי בטטה וערמונים, עם בזיליקום, פרמז'ן, כמהין ובטטות אפויות בתנור. המנות, יש לציין, עצומות בגודלן. בהחלט מתאימות לחלוקה - וזאת אם את עד חודש שמיני נניח. הניוקי היה טעים ועשיר והבטטות היו עשויות היטב. 

מאגף הדגים בחרנו במנת חריימה של שבת. אז נכון שהיה יום חמישי, אבל ביום שישי לא תוכננה לנו ארוחת שבת, אז החלטנו לדמיין שאנו בשולחן השבת ותיכף יגיע הקידוש. גם כאן ציפתה לנו מנה עצומה בגודלה של פילה בורי עם כמון, גרגירי חומוס ורוטב אדום ופיקנטי שנוגב בתאווה עם הלחם שלצדו. לא נגזים ונאמר שיש תחרות לחריימה של אמא של בן הזוג, אבל בהחלט אלטרנטיבה ראויה למי שבמקרה אמא שלו עסוקה.

הדרך לקינוח 
אבל כל הטוב הזה הוא הרי רק תירוץ לקינוח. מן המפורסמות הוא ששמו של הקינוח המושלם של הלנדוור הוא ה"רוזלך". מדובר בבצק פריך בתנור לבנים, במילוי שוקולד מעולה. קשה להסביר את קסמן של הרוזלך במילים, ולכן באמת חייבים לטעום. הפעם, החלטתי לחרוג ממנהגי ולהעז: הזמנו את הרוזלך בגרסתם הטבעונית, דהיינו עם ממרח לוטוס ולא עם שוקולד. בהחלט תעוזה מצדי, כמי שלא נוהגת להחליף הרכב מנצח.
הרוזלך המפורסמים של לנדוור. טעימים גם בגרסה הטבעונית

ההחלטה התבררה כגאונית. גם הרוזלך האלו היו מתנת באל. ממרח הלוטוס משתלב בשלמות בתוך הבצק הפריך והרותח, ורק בן הזוג העז להתלונן על כמותן העצומה של עוגיות הרוזלך שנערמו על הצלחת. מי מתלונן על בעיה של עודף רוזלך? רק מי ששוקל ממש מעט ככל הנראה. טרוניותיו על גודל המנה נמוגו כהרף עין כשכמעט, רק כמעט, הצלחתי לחסל את כל הערימה המכובדת הזאת. 

דידינו החוצה בקושי מהלנדוור. ולי כבר היה ברור - אחרי הלידה תגיע דיאטת רצח. רק סלט בלנדוור. ואז רוזלך.

חשבון בבקשה:
אצבעות חלומי פריכות: 32 שקלים
פוקאצ'ה ביאנקה: 21 שקלים
חריימה של שבת: 79 שקלים
ניוקי בטטה ערמונים: 59 שקלים
רוזלך לוטוס: 43 שקלים
סה"כ: 234 שקלים

לנדוור, שדרות עובד בן עמי 10, נתניה. 053-5495162

* הכותבת היתה אורחת המקום