אתנחתא בפולי

"מילואימניק יקר," - עוד לא המציאו פתיחה יותר איומה למכתב. אחרי שהפלוגה שלי התאמנה בחום יולי-אוגוסט שעבר בצאלים, ובינואר החורפי תפסנו קו בחרמון, הפעם ריחמו עלינו ואנו מבלים את חודש יוני במזג האויר הנוח של דרום הר חברון. בעיקרון, מה רע? יושבים עם החבר'ה במוצב קטן ופסטורלי – חופשה בתשלום, פנסיון מלא עם טיולי ג'יפים ואטרקציות יום ולילה כלולות במחיר. ובינתיים מוריס, הטבח הלא רישמי של הפלוגה, משקיע באוכל את הנשמה. שבוע עבר, והנה אני יוצא לחופשה בת 24 שעות. שעתיים מתוכן אני מחליט להקדיש לזמן איכות שקט עם אשתי במקום רגוע ויפה.

בחרנו לצאת אל פולי בר, מסעדה חלבית איטלקית כשרה למהדרין הנמצאת בשכונת בקעה בירושלים. את שלב הניווטים עברנו בהצלחה, ומצאנו את עצמנו עומדים מול מבנה ערבי עתיק ויפיפיה. חזית הבית כולה קשתות גבוהות ומוארות, ואנחנו מרגישים שנכנסנו לתוך הקסם. במקום שוכנת מלונית קטנה, ולצידה דק עץ שמזמין אותנו לצעוד אל פולי. בחוץ יש מקומות ישיבה מוקפים בשיחי פסיפלורה והאוירה ממש פסטורלית, אבל בירושלים עדיין קריר בערב, ואנחנו נכנסים פנימה.

בחרנו לנו שולחן צדדי באולם רחב הידיים של פולי, שהוא בעצם חצר מקורה ומוגנת המוקפת צמחיה, ובמרכזה ניצב בר עץ מרשים. מסביבנו קירות האבן מוארים באור רך, אנחנו שותים לימונדה קרה (12 ₪ לכוס) ופותחים בארוחה הרומנטית שלנו. למנה ראשונה הזמנו שתי מנות, ושתיהן התגלו כטעימות להפליא. האחת היא גלילות חצילים ממולאים בלאבנה מתובלת ( 32 ₪) מקושטים בגבינת פרמאז'ן מגוררת ובפטרוזיליה. גלילות החצילים מוגשות קרות ולא חמות כפי שציפינו, אבל האכזבה התחלפה בהפתעה -  טעם החציל הקלוי והקר בלאבנה החמצמצה היה מרענן ונהדר, ייצוג מושלם למטבח איטלקי עם קריצות למזרח התיכון שלנו. המנה השניה שבחרנו לפתיחה היתה פטריות אפויות (36 ₪), פטריות שמפיניון הממולאות בגבינות, עשבי תיבול ואגוזי מלך קצוצים על מצע סלט ירקות. הפטריות החמות והבשרניות במילוי הגבינה הנימוח היו פשוט מעדן, כשבתוכו פנינה בדמות אגוז מלך.

סביבנו המקום שקט ונעים, כשאורחים שונים פוקדים את המסעדה. אנחנו מזהים כמה סועדים שללא ספק ירושלמים ( כן, זה משהו שניתן לזהות די מרחוק...), בוודאי גרים פה באזור. בצד השני משוחח זוג בדייט, ליד הבר עולצת קבוצת חברים, ובשולחן לידינו תייר שאנחנו מנסים ללא הצלחה להבין באיזו שפה הוא קורא. אנחנו כבר מרגישים בבית, ומתחילים להשלים את כל מה שלא הספקנו לדבר בשבוע הזה בו לא היינו יחד.

להמשך הארוחה אני בוחר בפילה אמנון (82 ₪) עשוי בגריל, המוגש בתוספת ריזוטו ברוטב יין לבן, וטימין. אני מתענג על כל ביס מבשר הדג העדין בתיבול הפיקנטי. גם הריזוטו הוא חגיגה של טעמים ומלווה בעגבניות שרי, עגבניות מיובשות ובצל סגול עם עשבי תיבול מרעננים, כשהיין והחמאה מכבדים אותו בטעם עשיר, והעגבניות האפויות מעניקות קצת קלילות. אשתי, שלא מוותרת לעולם על פסטה, בוחרת ברביולי תרד (66 ₪), ומקבלת מנה גדולה ומצוינת של רביולי טרי ברוטב שמנת עם נתחי סלמון, וגבינת פרמז'ן מגוררת. הסלמון עם הרביולי פשוט נהדר, ורוטב השמנת בבצל ירוק ויין לבן משלים לשילוב מנצח.

בשלב הזה היינו מוכרחים הפוגה קלה כדי לפנות מקום לקינוח, וקמנו לטייל במסעדה. נכנסנו לחלל הפנימי של פולי שם היה בור המים של הטירה העתיקה הזו, ובו תקרה קמורה וספות עור לישיבה לצד אח העצים. אנחנו מתלהבים מהיופי ומההשקעה בפרטים הקטנים, אז המלצרית מספרת לנו שאפשר להזמין את המקום גם לאירוע פרטי עד 130 איש. אחרי הטיול הקטן שלנו כולל שאיפת אויר צח בגינה בחוץ חזרנו אל השולחן, מוכנים לסיום המתוק. היה כל כך נעים ורצינו להישאר עוד קצת, אז לצד המוקה (16 ₪) הזמנו שני קינוחים. הראשון, טורטופו בליווי גלידת וניל (34 ₪). הטורטופו הם כדורי שוקולד בלגי עשיר בציפוי קקאו צרפתי, הנקראים על שם פטריית הכמהין היקרה שאותה הן מזכירים בצורתם. כל כפית היתה תענוג מריר של שוקולד מרוכז.  הקינוח השני היה טרמיסו  (35 ₪) - קרם וניל וגבינת מסקרפונה קטיפתית בטעם קפה איטלקי משובח עם שכבות בישקוטים. ההנאה שלנו בהחלט המריאה איתו למעלה. סיכמנו שנינו שפולי היא מקום נהדר לחזור אליו, עם אוכל מצוין ובמחירים מצוינים לא פחות.

בדרך הביתה אני מהרהר שאולי כדאי לנסות ולשלוח את מוריס הטבח שלנו לשיתוף פעולה מודיעיני עם מטבחי צבא איטליה. מעניין אם גם הם אוכלים לוף. שבוע אחד מהמילואים עבר, נשארו לי עוד שלושה.

*הכותב היה אורח המקום.

רוצים גם אתם לאכול בפולי בר? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במתנה.

לחצו כאן והזמינו שולחן בפולי בר. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי