זה היכה בי בין המנות הראשונות לעיקריות, כשלקחתי עוד שלוק מהגולדסטאר הצוננת: המלצריות הזריזות והמעודכנות שמתרוצצות בין השולחנות במסעדה ההומה, עדיין לא נולדו כשהיא נפתחה, אי שם בשנת 1987. האמת היא שניתן להגיד את אותו הדבר על רוב המקומות הפועלים כיום במרכז הכרמל. בשלושת העשורים שבהם פועלת מסעדת "הבנק", מקומות נפתחו ונסגרו, מלצרים הועסקו ופוטרו, אלו שבילו בכרמל כילדים ומתבגרים כבר הספיקו להפוך להורים בעצמם, ולפעמים נראה כאילו הכול השתנה כאן, חוץ מהנוכחות העוצמתית של הבנק. 

במשך שנים קראו למקום "קפה הבנק", אבל היום כבר מדובר במסעדה לכל דבר. אמנם קשה לי להאמין שמישהו יגרש אתכם אם תשבו על קפוצ'ינו ולא תזמינו אוכל, אבל כשהתפריט כולל מנות כמו T-BONE (סינטה ופילה על העצם במשקל 450 גרם), אני לא יודע כמה זה באמת לגיטימי להמשיך לקרוא לו בית קפה. 
אגז בנדיקט של מסעדת הבנק

מתיחת פנים עיצובית ותפריטית
למרות שבמשך שנים "הבנק" היה אבן שואבת לכל המי ומי בחיפה, בשלב מסוים אוכלוסיית הסועדים הלכה והתבגרה, וצעירי הכרמל החלו להתפזר בין עשרות בתי הקפה והמסעדות החדשים שנפתחו על ציר מוריה. אני מודה שגם עבדכם הנאמן לא פקד את המקום במשך לא מעט שנים, עד שגונבה שמועה לאוזניי, לפיה רוח חדשה נושבת במקום, ושלפני כשנה השתלט על המטבח לא אחר מהשף החיפאי אביב קולנברג ("רנסטורנט", "ברברוסה", "באניז" ועוד רבות וטובות אחרות).

בלי לבזבז יותר מדי זמן, החלטתי ביום חמישי של תחילת נובמבר להזמין את חברי היקר עודד מנשה (לא ההוא, אחד אחר) לארוחת ערב כדי לבחון את השינויים שעבר המקום, ולראות האם נכונות השמועות. אם אצטרך לסכם את החוויה במילה אחת, ככול הנראה אבחר ב"סליחה". סליחה מהמקום על כך שהדרתי מכאן את רגליי במשך כל כך הרבה שנים וסליחה מעצמי, על שמנעתי מעצמי את העונג הנדיר הזה במשך כל כך הרבה זמן. 

מתברר שלא רק התפריט השתנה ללא הכר, אלא גם העיצוב של המקום, ובעיקר האווירה: השירות במקום משלב בצורה מושלמת בין סחבקיות למקצועיות, בין דאגה כנה לרווחת הסועדים להימנעות מהצקות מיותרות ובין רוח צעירה לכבוד למורשת ולמסורת. 

להשתנות תמיד
"כדי להיות יש ללמוד איך להשתנות תמיד", שר מתי כספי את המילים של אהוד מנור ז"ל. נראה שבמסעדת "הבנק", מסכימים איתו בפה מלא מנות מוקפדות, וכשחושבים על זה לעומק, אף מקום לא יכול לשרוד במציאות הנוכחית מבלי להתפתח, להשתנות ולהשתדרג באופן מתמיד. 

קצת אחרי שהתיישבנו, עדכנה אותנו המלצרית כי יש מספר מנות שעתידות להיכנס לתפריט החדש, שכבר עכשיו אפשר להזמין אותן. מהמגוון שהוצע לנו, הלכנו על אגז בנדיקט סלמון (64 שקלים), כי אין כמו מנה שכל כך הרבה יכול להשתבש בה, כדי לבחון עד כמה המקום שאתה יושב בו רציני ומקצועי. 

תשאלו מה כבר יכול להשתבש באגז בנדיקט עם סלמון? ובכן, כבר יצא לי לקבל אגז בנדיקט עם רוטב דליל מדי או עם רוטב מפורק, עם יותר מדי רוטב, בלי רוטב בכלל, עם ביצים עשויות יתר על המידה, ביצים חסרות צורה וביצים קרות ואפילו פעם אחת קיבלתי את המנה הזו עם סלמון יבש לחלוטין. 

אז מה השתבש במנה שקיבלנו עודד ואני? כלום! זו הייתה אחת ממנות האגז בנדיקט המושלמות ביותר שיצא לי לפגוש, מאלו שנגיעה עדינה בביצה העלומה פוצעת את הקרום הדקיק וגורמת לחלמון לזלוג באצילות, לעטוף את פרוסות הסלמון (הכבוש במקום) באהבה ולהפוך את ההולנדייז לטעים אף יותר. אחרי שסיימנו את הראשונה ואת סלט הירקות העשיר שליווה אותה (יופי של ויניגרט דיז'ון דרך אגב), הבנו שעשינו את הבחירה הנכונה והמשכנו לצלול ללא חשש אל מעמקי התפריט. 
סלט עגבניות המאירי

הראשונות השניות
הארוחה המשיכה עם שתי ראשונות שהתגלו כמוצלחות ביותר: "סלט עגבניות המאירי" (קונפי שרי, קונפי שום, בצל מהגריל, אורגנו טרי, פטרוזיליה, זיתי קלמטה, שרי, עגבנייה, ביצה רכה, רוקט, פלפל חריף וגבינת המאירי – 49 שקלים) ו"כנאפה חצילים" (חציל שרוף על להבה גלויה, פטה, מוצרלה ופרמז'ן, אפוי בתנור המעטפת קדאיף, מונח על קולי עגבניות ויוגורט בעיטור רוקט, חמוציות ושקדים – 51 שקלים). 

שתי המנות הפגינו שליטה אבסולוטית בטכניקות הכנה שונות ובמגוון חומרי גלם, והיו מופת לאיפוק ואיזון. יותר מעשרה אלמנטים הרכיבו את סלט העגבניות, כשכל אחד מהם יודע בדיוק את מקומו ותפקידו, ומנת כנאפה החצילים מומלצת בחום לכל מי שלא מוכן לוותר על מנת החציל שלו, אבל קצה נפשו בשילוב המתבקש של חציל וטחינה. לקראת סוף מקצה הראשונות, העברנו אחר כבוד את שאריות שערות הקדאיף לצלחת של סלט העגבניות, הרוטב האדמדם נספג בהן במהירות ואנחנו זכינו למעין ראשונה רביעית מעשה ידנו להתפעל. 

הבנק היחיד ששווה להשקיע בו את הכסף שלך
בשלב הזה החלטנו לצרף אלינו לשולחן חצי ליטר גולדסטאר (29 שקלים) וחצי נוסף של פאולנר (34 שקלים) ולבחון את מחלקת העיקריות המסקרנת. אם אתם חושבים שהיה לנו קל לבחור את העיקריות - טעות בידכם. זה לא שחששנו שמא נחווה נפילה, כי כשיש לכם את השף קולנברג במטבח, הסיכוי לתקלות הוא אפסי. העניין הוא שהתפריט של "הבנק" דוגל בשפע ובמבחר מסנוור וממש לא פשוט לבחור בין "רדיאטורי פילה עגל", "קורדון בלו", "ריזוטו פירות ים" ו"סלט חלומי של פעם" (כבוד למסורת, כבר כתבתי?).  

בסופו של דבר הצלחנו להתביית על שתיים שנראו לנו קורצות במיוחד. רק בדיעבד קלטנו שבלי לשים לב, מנת האגז בנדיקט עם הסלמון המשיכה להדהד בעיקריות, שכן עודד הלך על המבורגר (250 גרם – 59 שקלים) בתוספת בייקון (13 שקלים), ביצה עלומה והולנדייז (8 שקלים) ואני הזמנתי מנת פילה סלמון (אפוי בתנור וצרוב בגריל, קרם לימון כבוש בליווי ירוקים – 92 שקלים). 
ההמבורגר המעולה של הבנק

גם במקרה הזה, לא מעט יכול היה להשתבש, אבל לשמחתנו מרפי החליט להישאר גם הפעם בבית – ההמבורגר שמלווה את קולנברג כבר הרבה שנים תואר על ידי עודד כ"אושר בלחמנייה" והסלמון שלי היה עסיסי, טרי, בשרני ועשוי כמו שצריך. קרם הלימון הכבוש שליווה את הסלמון החמיא לשעועית הירוקה וגם הצ'יפס הדקיקים והחמים (שהוגשו עם ההמבורגר ללא תוספת תשלום) זכו לטבילה בקרם העשיר והטעים. 

בננה מוקפצת בטופי, אספרסו ולישון
כשהשיחה הקולחת הפכה למקוטעת והדיבור הרציף למרושל ולא ברור, הבנו שבלי איזה אספרסו וקינוח, אין לנו שום סיכוי לגרד את עצמנו מהכיסאות, שלא לדבר על להגיע הביתה בחתיכה אחת. ביקשנו מחנה, המלצרית המהממת שלנו, שתשגר לכיווננו קינוח אחד ושני ספלונים עם אספרסו כפול ארוך וניצלנו את ההפוגה לשאיפות עמוקות של אוויר ההר הירוק תמיד. 

חנה בחרה עבורנו בבננה ספיישל (בננות מוקפצות ברוטב טופי, מוס חלווה מעל, פירורי קראמבל, כדור גלידת אוראו וגנאש שוקולד – 38 שקלים) וזה בדיוק מה שהיינו צריכים מבחינת מתיקות וסוכר, כדי להצליח לקום ולהגיע לרכבים בשלום. לפני שנפרדנו קבענו להיפגש שוב באותו המקום באותה השעה, חודש אחד מאוחר יותר, כדי לדגום את התפריט החדש. יש לי הרגשה שמדובר בתחילתה של מסורת. מבטיח לעדכן מהשטח. 

חשבון בבקשה
אגז בנדיקט סלמון – 63 שקלים
סלט עגבניות המאירי – 49 שקלים
כנאפה חצילים – 51 שקלים
פילה סלמון – 92 שקלים
המבורגר עם צ'יפס – 59 שקלים 
תוספת ביצה עלומה ובייקון – 21 שקלים
חצי ליטר גולדסטאר – 29 שקלים
חצי ליטר פאולנר – 34 שקלים
פעמיים אספרסו ארוך – 20 שקלים
בננה ספיישל – 38 שקלים
סך הכול – 456 שקלים לארוחה שבכיף הייתה יכולה להשביע שלושה אנשים רעבים

הבנק, שדרות הנשיא 119, חיפה. 053-4293660
 

* הכותב היה אורח המקום