זרמים מהפכניים באמנות, כוח חלוץ, יוצרים חדשניים - כל אלה הם חלק מהפירושים למונח אוונגרד (Avant-garde). מה לנו ולשיעור אנגלית, אתם שואלים? ובכן אלו לא הפירושים המילוליים שמעניינים אותי, אלא היישום שלהם בתרבות האוכל.
הקולינריה בישראל עדיין לא יכולה לסמן את עצמה כחלוצה או מהפכנית בכל מה שנוגע לאוכל. אם כבר, היא מצטיינת בחיקוי של מגמות קולינריות עולמיות נוכחיות. אם כך, מדוע התהדרה לה מסעדת אוונגרד בשם כל כך מחייב? ובכן, קודם כל כי זה אחלה שם. חוץ מזה, יש להם, לאוונגרד, בכל זאת כמה דברים שאין בהרבה מקומות אחרים.
עם כניסתנו למסעדה התיישבנו על הבר ומיד קיבלנו - לצד קוקטייל פסיפלורה קפוא שעשה עבודה מצוינת בהפגת החום - פופקורן. כן כן, ממש פופקורן של קולנוע, בכוס קרטון. שונה וחביב. לפני האוכל הרציני הזמנו מנה מתפריט הבר - שרימפס עטופים בבייקון (34 ₪), מנה נאה של שני שיפודי שרימפס ובייקון ברוטב מרסלה, ורק אז, מאוששים, יכולנו התרשם מהמקום. אוונגרד משדר אמריקאיות. הריהוט, העיצוב וכמובן האוכל, כולם אומרים אמריקה, ואם אמריקה, אז מה מתאים יותר לישיבה מאשר שולחנות הדיינר המוכרים (בעיקר מסדרות טלוויזיה מיתולוגיות). אז עברנו.
אחרי בחינה מעמיקה של התפריט הגדול, תרתי משמע, החלטנו לנסות מנה שידענו שאם תהיה מוצלחת, נשוב בעתיד לאכול אותה - AG Combi. הקומבינציה (קומבינה, אם תרצו) היא שילוב של שלוש מנות ראשונות שונות: חלת הבצל האגדית של המקום, כנפי עוף ושיפודי חלומי (62 ₪). מבחינת גודלה, מדובר במנה עיקרית לשני אנשים, או ראשונה לשולחן שלם. לחלת הבצל של אוונגרד לא סתם יצא שם (וריח) למרחקים - הבצל היה רך מבפנים וקריספי מבחוץ והחוויה אף התעצמה על-ידי טבילה בכל אחד משלושת הרטבים שמוגשים עם המנה: חרדל, ברביקיו וצ'ילי מתוק. למרגלות הר הבצל הועמסו כנפיים ברוטב ברביקיו ומעליו ננעצו בגאווה של כיבוש הירח, שני שיפודים עם כדורי חלומי מטוגנים. לו היה אכפת לי איך אני נראה מהצד, הסיטואציה הייתה יכולה להיראות קצת מביכה - ביד אחת ערימת בצל מטוגן, ביד השנייה שיפוד חלומי ובפה כנף ולפרקים שתיים.
מכיוון שהידיים כבר היו מלוכלכות, המשכנו עם מנת ספריבס (96 ₪) והמבורגר (32 ₪ + תוספות הנעות בין 6-11 ₪). הריבס, 600 גרם מהם, הגיעו על צלחת ברזל חמה, שלצערי קצת ייבשה את הבשר. עם זאת, כמות השומן הייתה בדיוק לטעמי (מעט אך מורגש) ורוטב הברביקיו התאים מאוד לטעם החזיר. הצד השני של השולחן ניסה, בהצלחה מועטה, להתמודד עם המבורגר אימתני, שכאילו שלא הטיל מספיק אימה בגודלו, נערמו עליו גם גבינת גאודה ובצל מטוגן. כמויות האוכל נשטפו עם נהרות של בירה, ממנה יש הרבה מאוד באוונגרד.
לא קשה להבין את הסגנון של אוונגרד. האוכל טעים ובכמויות נדיבות והאווירה שמחה. מכל מקום בו תשבו תוכלו לצפות במסכי הפלזמה המפוזרים בכל פינה, כולל שניים בתוך האקווריום. לא משנה אם בדיוק משדרים משחק, או שסתם כל המלצרים מתאספים להוריד שוט אלכוהול, לא משעמם שם. אז נכון, אולי לא המציאו שם שום דבר חדש, אבל את מה שהם עושים, הם בהחלט עושים טוב.
*הכותב היה אורח המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת