נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

בחודשיים האחרונים יצא לי לפקוד את פלורנטין הרבה יותר מבדרך כלל, ככה זה יצא. יש סיבות, יש נסיבות, אבל זה לא משנה כרגע. פלורנטין בגרסת הסתיו 2006 זוכה ממני לעדנה מחודשת. יש שם חיים לאורך כל היום, ברים, מסעדות, בתי קפה וחנויות יד שנייה, ממש הווילג' של תל אביב. כבר חודשיים ימים שאני חוצה את רחוב פלורנטין באופניים ועיניי צדות את המקום הפינתי הזה "פלורנטין 10". חיכיתי לתאריך חגיגי במיוחד בכדי לפקוד את המקום - יום הולדתי.

מבלי להזכיר כמה שנים באמתחתי, הגענו בשעת אחר הצהריים המוקדמות, סוקרות את המקום בהתלהבות וראו איזה פלא, בפנים ישנו בר מעוצב ומזמין באווירה שכונתית ומגניבה. מכיוון שהצינון הכרוני של עונת המעבר מכתיב לי לשבת באוויר הפתוח, התמקמנו לנו במרפסת בחוץ, מעלעלות בתפריט, משוחחות, מצחקקות ותוך כדי משקיפות על עוברי אורח פלורנטינים צבעוניים.

"סטייק אנטריקוט?" שאלתי את עדילי בקול ,"זאת מנת הדגל שלהם" ענו לנו החבר'ה שישבו ממולנו (כן, כבר הספקנו לעשות חברים במקום). עדילי נתנה בי מבט ספקני ולקחה כבדי עוף על המחבת עם צ'יפס ובצל מטוגן. אני הזמנתי את האנטריקוט 300 גרם שלי מדיום בתוספת תפוח אדמה אפוי ורוטב ציר בקר ופלפלת (53 ₪). הסטייק אכן ראוי למעמד, בשר משובח שהוגש במידת צלייה מושלמת וכבדי העוף שווים כל ביס – נימוחים ורכים.

עדילי, שבהתקף גרגרנות לא מוסבר רצתה לטעום עוד ממטבח הפיוז'ן של המקום, הלכה בנוסף על השניצל, שנכתב עליו בתפריט "שניצל של אמא - רק יותר טוב". השניצל היה טעים מאוד, אך עם זאת סטנדרטי (אני אף פעם לא נפלתי משניצל). עדילי לעומתי התענגה על המנה וחיסלה את השניצל בגבורה ובמהירות שיא, גם בזכות הרטבים המיוחדים והטובים שהוגשו לצידו: שמנת- צ'ילי ואלי אוליו - קארי. גם השניצל וגם הכבדים הם ב-39 ₪ במסגרת העסקית וכוללים כם מנה ראשונה במחיר.

ניסו, בעל הבית המתוק והחייכן, עם היסטוריה עשירה ומגוונת בתחום, עבר כל שלב אפשרי והכרחי עד שפתח את המקום המעולה הזה, אי שם באמצע 2004. שנה וחצי וכבר המקום הצליח ליצור לעצמו קהל לקוחות קבוע ונאמן והנה, עוד שתי לקוחות מרוצות נכנסו למעגל...

אט-אט התאורה בחוץ השתנתה, הצהריים המאוחרים הפכו לדמדומי שקיעה. הזמנו לנו שני קוקטיילים להרמת כוסית. האפל מרטיני (35 ), בוורסיה של המקום, היה ללא ספק קוקטייל מצוין וראו זאת כהמלצה אישית. נו, כנראה שאין מה לעשות, גם בתחום הבר הם שיחקו אותה.

לקינוח הזמנו פונדנט שוקולד שהגיע עם גלידה קצפת, מעין עוגת שוקולד חמה וטרייה (26 ₪).  

רגע לפני שהמומלדת שלי נגמרת החלטנו לזוז והבטחנו לחזור. באמת שהשתדלתי, באמת. כל כך רציתי למצוא נקודות תורפה, בעיות, איזה עקב אכילס קטן לחבר'ה, אבל צר לי, האוכל מצוין, המחירים סבירים האווירה סבבה והשרות מתוקתק. ניסו, סחתיין עליך!

*הכותבת היתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה

תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
קודם ניקח את חיפה, ואז את תל-אביב
ד"ש לדיוויד ברוזה
לא נולדה אתמול
לכי תוכיחי שאין לך אחות
מפיוז'ן יוצא קונפיוז'ן
יפה תשיר לנו סולו
החיים כרול
הא! לחמה
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר