מי, מה איפה
יום ירושלים הוא היום הלאומי שנחוג לאחרונה, אך למעשה צריך היה להיות זה יום חיפה, לכבוד התקופה הנפלאה שעוברת השנה על עיר הנמל. לא רחוק מדי מתקופות הגשמים כך שמורדות הכרמל עדין זוהרים בירוק רענן, ולא עמוק מדי בחום יולי אוגוסט בהם חם מדי להתקרב לקו החוף, נפגשתי בחוף דדו עם מאמנת השחייה שלי (במסגרת אימונים לטריאתלון). לאחר שהתרשמה מהתקדמותי בסגנון החתירה, הרגישה שאני בשל לעבור לשלב הבא ולצאת לשחייה במים הפתוחים. כך, לאחר שחייה מפרכת אך גם מהנה מאוד, מקלחת זריזה והחלפת בגדים, עשינו דרכנו לביקור ביאן-יאן, הסינית הידועה כבר שנים כאסייתית הטובה בצפון, לארוחת ערב של שחיינים. כלומר של רעבים.

דנ"א
הגענו למסעדה עם אור אחרון. קבוצה רעשנית של תיירים סינים היו בדרכם החוצה והתחלקו לשני אוטובוסים, מפריכים ברכות פרידה ומנפנפים לשלום לצוות המלצרים. התיישבנו בשולחן הפונה לחצר פנימית ובה עצי דקל תמירים, מתרשמים מהתקרות הגבוהות, החלונות הגדולים ומפרטי הקליגרפיה שעל הקירות. מוסיקה קלה התנגנה ברקע ומתוך סקרנות, שאלנו לפשר הקבוצה שזה עתה עזבה את המקום. מסתבר, שסינים אוהבים לטייל בעולם, אבל יותר מטיולים הם אוהבים אוכל סיני. עד כדי כך הם מתים על ההום - פריי שלהם, שאחת הדרישות שלהם בטיולים לחו"ל היא... אוכל סיני.

ובכל זאת, על אף מאמצים רבים, מה שמוגש להם בארץ בתור "סיני" נתפס בעיניהם כהד חיוור הקורא תיגר על מה שהם מכירים ואוהבים וכאן בדיוק, נכנסת יאן - יאן לתמונה. עם מוניטין של שנים שהגיע עד למרכז אסיה, הפכה המסעדה לדרישה של  סוכני הנסיעו כתחנת חובה בביקור בארץ, כמו ביקור בירושלים או טבילה במים הקדושים בכנרת. כדי להפריד בין המולת התיירים לרוגע המסעדה, מתחזקת יאן יאן חלל נפרד, המשמש גם כאולם אירועים לעד כ- 80 אורחים.
עולם חדש מופלא
התפריט המגוון ביאן יאן מציע מנות מוכרות יותר ופחות אך תמיד תמצאו בה משהו חדש ומסעיר. בביקורי הקודמים במקום בחרתי במנות הסטנדרטיות, כאלו שעברו לוקליזציה קלה למזרח התיכון. ואילו הפעם, בהשראת הסינים המאושרים, החלטנו לאתגר את עצמנו. פצחנו במרק ברווז (20 ₪), עם תערובת דים - סאם צמחוני עבור המאמנת הטבעונית ועוף עבורי (32 ₪). המרק היה סמיך וכהה, חמוץ חריף מתוק עם נתחי ברווז עסיסיים, כשחצאי פטריות שיטאקי ורצועות ירקות דקיקות רק הוסיפו והפכו אותו למסעיר וטעים. בצקיות דים - סאם בשני צבעים וצורות הגיעו לצד רוטב סויה חמצמץ. עבור הצמחוניים - ממולאים בירקות, בוטנים וגלאס - נודלס, צהבהבים ובצורת חצי סהר, בעוד העגולים, כמעט בצורת רימון מולאו בעוף. הם היו טעימים ובלתי רגילים, עם שלל טעמים זרים ומעוררים ושרתו היטב כמעוררי תאבון לבאות. לגמנו צ'ינגטאו (25 ₪) - בירה סינית המופקת כבר 110 שנים משעורה ואורז, טעמה עדין, ארומאטי, עם עקיצה קלילה של סאקי בקצה הלשון.

מנה מנצחת
כדי לא לפספס את כל הכיף, בקשנו לברר מה היו המנות שהאורחים מחו"ל הכי התלהבו מהן. המלצרית ביררה, וחזרה עם שלוש המלצות: דג מאודה (79 ₪), חציל חריף עם טופו (49 ₪) ושוק ברווז ברוטב שום ודבש (65 ₪).  משהועברה ההזמנה למטבח, הונחה על שולחננו שבכה ומתחתיה נרות לשמירת החום. אכלנו את המנות עם אורז מאודה שהוגש בקערת פורצלן גדולה ומשותפת כששלוש המנות הוצבו על שומר חום פרטי. הדג היה הראשון שטעמתי והאהוב עלי מכולן. פילה אמנון שנפרס לפרוסות רחבות, נסגר בווק מלוהט, בילה זמן קצר באידוי ולבסוף שודך לירקות ולבמבוק בתוך רוטב צדפות, שום וג'ינג'ר. התוצאה - דג מלא עסיס, ירקות פריכים ורוטב שמאחד בין כל הטעמים.
מיוחדת ומפתיעה הייתה גם מנת החצילים. גם כאן החלק החלבוני, כלומר הטופו, היה עסיסי באופן יוצא דופן בזכות הטכניקה של סגירה ואידוי. החצילים פיתחו במהלך הבישול טעם עמוק, כמעט בשרי, אשר תעתע במדריכתי הטבעונית שהתקשתה תחילה להאמין שאין בו דבר מן החי. או אז, לאחר שערכה ניתוח ובדיקה מעמיקה משל עצמה, הסתערה בתאווה על המעדן. מנת שוק הברווז הייתה אף היא מפעימה ממש וחולקה לנתחים ברוטב עוצמתי.

סין זה כאן
עם קנקן תה סיני מרוכז, בריא וטוב לעיכול, למדנו על שפת הגוף של טקס התה: פתיחת הקנקן משמע - מלאו מחדש, שתי נקישות על השולחן - מודים על מזיגתו. קינחנו בכדור יאן יאן (25 ₪) - קינוח מקורי המורכב ממעטפת בצק אורז משובצת סומסום וממולאת בקונפיטורת לוטוס. מדובר בממרח עמילני עם טעם שאין לתארו ומרקם המזכיר ממרח ערמונים. כל נופת הצופים הזו הוגשה בסירופ תות ביתי, שחתם בהנאה ארוחה נפלאה.
חשבון בבקשה
מרק ברווז עם תערובת דים סאם - 20 ₪
מרק ברווז עם תערובת דים סאם בשרית - 32 ₪
צ'ינגטאו – בירה סינית - 25 ₪
דג מאודה - 79 ₪
חציל חריף עם טופו 49 ₪
שוק ברווז ברוטב שום ודבש - 65 ₪
קינחנו בכדור יאן יאן - 25 ₪
סה"כ - 295 ₪


*כתבה פרסומית.