כמו באמריקה

לטוס לאמריקה זה להכין את עצמך לחיות בגדול. החנויות גדולות יותר, הבניינים גדולים יותר והמרחבים - גדולים הרבה יותר. כשזה מגיע למטבח האמריקאי, מילת המפתח "גדול" בולטת במיוחד. היות ומחירי הטיסה לארה"ב פועלים על פי אותו עיקרון בדיוק, אנשים ממוצעים כמוני מחפשים חלופות מקומיות, קצת אמריקה בצבע כחול - לבן. השבוע הייתי בדיינר באמריקה - בלי טיסה ובלי דרכון, אבל עם הרבה אוכל סטייל פסים וכוכבים, והכי בגדול.

רוצים אותך
בערך בשמונה בערב, איזור רמת החי"ל בת"א עובר חילופי משמרות. עובדי ההיי טק של הבוקר נוסעים הביתה והבליינים של שעות הדמדומים תופסים את מקומם. עצרנו ברחוב הברזל ונכנסנו לאוונגרד, דיינר אמריקאי שכבר הפך למוסד ישראלי. העיצוב אומר אמריקה ממש מהרגע הראשון, מציע שולחנות עץ אותנטיים, פריטי אספנות ושלטי ניאון קטנים מפוזרים על הקירות, תאי ישיבה נוחים וליד כל אחד מהם מסך פלזמה ענק. כמו ספורט בר אמיתי.

מבט פנורמי אחד מספיק כדי להבין את התמונה - ספורט באיכות HD , כמויות אדירות של אוכל על השולחנות מסביב ובירה, הרבה בירה. בקצה אחד, שולחן ארוך של 12 סועדים, שבין שלוק לביס מצאו את הזמן להתפעם מתחרות האתלטיקה ששודרה על המסך העצום שבמרכז המסעדה. בצד השני, שולחן לבנות בלבד, אבל עם לא פחות אוכל ולא פחות ספורט. די מהר הרגשנו צורך להיות חלק מהחגיגה.

מה בתפריט?
התפריט של אוונגרד מגוון ומכיל כל טוב: כריכים, אוכל מקסיקני, פסטות, מאכלי ים, בשרים וגם מנות מיוחדות כדי לפתוח את התיאבון. בחרנו לפתוח עם סלסלת פטריות מעופפות (62 ₪) - פטריות יער ושמפיניון מטוגנות בבלילת בצק בירה, לצד מיונז פיקנטי ורוטב טריאקי. העסיסיות של הפטריות עושה את העבודה - לא ממלא מדי לקראת העיקריות ולרגע לא מאכזב בטעם. לחובבי החצילים מומלץ להתפנק עם חציל בלאדי קלוי על הגריל, טבול בטחינה גולמית וצנוברים לצד לחם הבית (49 ₪).

כנראה ששידרנו אנרגיות טובות, כי המלצר פרגן לנו בטעימה קטנה משתי מנות נוספות – קפיטל היל  - חלת בצל בבצק בירה (52 ₪ למנה מלאה) ובפאלו ווינגס - כנפיים ברוטב ברביקיו עשיר (56 ₪ למנה מלאה). אמרנו יפה תודה אבל גם הקפדנו לשמור מקום, כי עוד מעט העיקריות כבר כאן וכזכור, "גדול" היא לא מילה גסה באוונגרד.

המאכל העולמי
בארה"ב לא מבזבזים זמן כשמזמינים המבורגר. "עם כל התוספות" היא האופציה המועדפת והמהירה להזמין המבורגר אמיתי. גם אוונגרד יישרה קו עם הקונספט ומציעה את ה- BOB אוונגרד (68 ₪). ה- המבורגר של המסעדה וזה שמעניק לה את שמה מפה ועד ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כיאה לדיינר אותנטי, מדובר בהמבורגר שיש עליו בערך את הכל – גבינה צהובה, רצועות בייקון, ביצת עין וכל זה עוד לפני הירקות. גודל המנה כגודלה של מנהטן, והטעם? אמריקה. נגסתי בו באומץ רב, עם הפסקות קטנות של צ'יפס (18 ₪) ומול עיניו המשתאות של אחי. המסקנה היתה חד משמעית: מנה מומלצת לאנשים שיודעים לאכול, ואם אתם כאלה, אל תפספסו אותה. זו המנה שתזמינו בכל פעם שתחזרו לאוונגרד.

גם בצדו השני של השולחן לא נרשם קיפוח. W.W,W (128 ₪) היתה המנה העיקרית השניה בארוחה הזאת, כשפירושה נתח ענק של אנטרקוט מתובל במינימאליות הדרושה, עשוי מדיום וול עם קצת שטחים אדומים, בדיוק כמו שנתח בשר צריך להיות. כל מנת בשר מוגשת עם תוספת חמה וסלט ירוק, כשהבחירה המוצלחת שלנו היתה הום פרייז, תוספת מושלמת לאוהבי הפיקנטי.

משהו לדרך
הזמנו אספרסו ארוך (12 ₪) כדי לתת לגוף להתאושש, אבל אז הגיע תפריט הקינוחים. הראש אמר די, אבל לא יכולנו להתאפק. מה שקרה בחצי השעה שאחר כך יירשם לעד בדברי הימים של ארוחות השחיתות. בהמלצת המלצר הזמנו "בראוניס דילייט" (46 ₪) ולא הרבה אחר כך הודינו לאל שמעט מהשכל הישר עוד נשאר בקרבנו ובחרנו לחלוק את הקינוח המדובר. על השולחן הונח הר של קצפת, שלא נעלם גם אחרי ששפשפנו את העיניים. בתוך ההר – בראוניס מתוקים לצד כדורי גלידה מתוקים לא פחות. ויתרנו על כמה נשימות כדי להגניב עוד ביס ועוד טעימה, אבל לחסל את הדבר הזה היה בלתי אפשרי.

"מישהו פעם אכל את כל ההר הזה?", שאלתי את המלצר, והתשובה הסבירה הכל: "כן, ארבעה סועדים משתלטים על זה מצוין". כיוון שהיינו רק שניים הרגשנו חזירים במיוחד, אבל כשזה כל כך טעים אתה לא באמת מתלונן. תפסנו מנוחה לפני שיכולנו לומר שלום, כשהמנות המשיכו לטוס לידנו לעבר שולחנות אחרים. נכון, לא כל אחד יכול להגיע לאמריקה, אבל זה לא אומר שהיא לא יכול לבוא אלינו מדי פעם. גם בתל אביב מותר לחלום בגדול, לחיות בגדול ובעיקר, לאכול בגדול באוונגרד.

חשבון בבקשה
סלסלת פטריות מעופפות – 62 ₪
חציל בלאדי – 49 ₪
B.O.B אוונגרד – 68 ₪
W.W.W – 128 ₪
צ'יפס - 18 ₪
בראוניס דילייט – 46 ₪
אספרסו – 12X2 – 24 ₪
סה"כ - 395 לזוג

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי