פלאי מינה טומיי

כמה שאני אוהב את העיר חיפה, מסעדות אף פעם לא היו הקטע שלה. זה לא שאין איפה לאכול, בעיר התחתית ובואדי ניסנאס מרוכזים כמה ממוסדות האוכל המכובדים של ארצנו, רומניות מדהימות, קונדיטוריות ערביות מופלאות, ומן הסתם, השווארמה והפלאפל הכי טובים ממוקמים בחיפה, אבל אין מה לעשות - חיפה היא עיר פועלים, ופועלים לא הולכים למסעדות שהן לא מסעדות פועלים אלא אם יש איזה אירוע חגיגי במיוחד, וגם אז - הם נוסעים לתל אביב. חיפאים אוכלים בחוץ בעיקר בפאבים, שזה נחמד לבעלי פאבים אך לא למסעדנים הרציניים.

אבל משהו בכל זאת משתנה בעיר הירוקה הזאת, הכמות ההולכת וגדלה של סטודנטים שמגיעים לחיפה כנראה מזיזה משהו בקרביים הקולינאריים שלה, ולכן לא הופתעתי לגלות שבמרכז קסטרא נפתחה מסעדה מעולה ואצרף ציטוט של מכר שסעד בה: "חבל לך על הזמן, אני לא מאמין שאתה מכולם עוד לא אכלת שם. סוף הדרך של מסעדה".  אז הלכתי. הרמתי טלפון לבן דוד שלי, בן, שחוץ מהיותו חקלאי בנשמה ותל אביבי מלידה, הוא גם אחד החברים הכי טובים שלי, וביקשתי שיצטרף אלי לארוחה מצוינת.

אספתי אותו מתחנת הרכבת של חוף הכרמל ונסענו למרכז קסטרא שזה בערך שלוש עד שלוש וחצי דקות נסיעה איטית משם. נכנסנו למקום ובחרנו לשבת על במה יפנית אותנטית שמוגבהת מהרחבה המרכזית ומכילה כארבעה שולחנות נמוכים. הישיבה בחלק של הבמה היא על כריות, כשרגלי הסועדים ממוקמות במגרעת עמוקה מתחת לשולחנות. המטבח של מינה טומיי משלב מנות מחמישה מטבחים אסייתיים: קוריאני, יפני, תאילנדי, ויאטנמי והודי, וכדי להתמצא ישנו מקרא תפריט שמציין לאיזה מטבח שייכת כל מנה.

הכול נראה מצוין, אז הזמנו מנות בצורה אקראית מכל חלקי התפריט. התחלנו עם מנת קוריאן ברביקיו (44 ₪), מנה שמורכבת מארבעה אלמנטים - נתחי סינטה במרינדה על בסיס סויה, עלי חסה רעננים, מערום של עלי נענע טריים וקערית אורז. מכל אלה הכנו מעין סנדוויצ'ים קלילים וטעימים בנוסח קוריאני. לצד המנה הזו אכלנו סלט גלאס נודלס (26 ₪) שהכיל אטריות שעועית, שזה אחד מחומרי הבסיס של המטבח האסייתי היפים שיש, מלפפון, גזר ואצות בתיבול עז של מירין, סויה ושמן שומשום. במרכז השולחן נח לו רול מהודק היטב של שרימפס טמפורה, אבוקדו, קמפיו ושומשום (34 ₪).

שלוש הראשונות היו מצוינות והן החליקו בגרון שלי עם 1/3 קרלסברג מחוזקת בסאקי (29 ₪) שהייתה יציאה מוצלחת ביותר ובגרון של בן עם סאפורו (24 ₪), שזו בירה יפנית פירותית ומצוינת.

אחרי הראשונות קיבלנו, בדומה לכל יושבי הבמה היפנית, שוטים של משקה ליצ'י והדרים אלכוהולי קר וטעים. המשכנו עם טריפל יקיטורי (39 ₪), שלושה שיפודים של כבד עוף, פרגית ואנטרקוט שנחים על שלוש גבעות אורז ועל כל אחד מהם נמזג רוטב שונה - קארי ירוק, חמאת בוטנים ורוטב פלפלת בהתאמה. כל שיפוד כל כך מלא טעמים וכל כך ייחודי וכל כך ממהר להעלם שבמידה ואתם זוג שיושב במקום, הייתי ממליץ לכם להזמין לכל אחד מנה אחת כזו, למנוע ריבים.

שם המשכנו לפאטייה נודלס (56 ₪) שמתאימה בעיקר לחובבי הטעם המעושן. בצלחת העצומה נחו נתחוני עוף, כמות מכובדת עד בלתי סבירה בעליל של קוביות אווז מעושן, שעועית ירוקה, בוקצ'וי, בצל ירוק, בצל לבן חרוך ובוטנים כשכל זה עשה אהבה מתוקה מעושנת עם אטריות אורז דקיקות. מנה נפלאה. ליד הפאטייה העלמנו כבמעשה קסמים גם ספרינגרול (29 ₪) שזה רול מטוגן במילוי עוף במרינדת תה יסמין ודבש בליווי רוטב מונג בין מעוטר בשומשום ועירית. פצצות לבלוטות הטעם.

את המנות האלה בן ליווה עם הבירה התאילנדית singha ואמר שהאוכל הרבה יותר מחזיר אותו למזרח מאשר הבירה (כבוד לשף). אני התענגתי על 1/2 הוגרדן (22/28 ₪) והפעם ויתרתי על צ'ייסר הסאקי לטובת נהיגה בפיכחות. אחרי כל זה יצאנו למרפסת הפתוחה כדי להתאוורר. שקט במרכז קסטרא במרפסת והרוח שמגיעה מהים הייתה נעימה, אז נרגענו ונתנו לקיבות שלנו לעבוד קצת על המנות המצוינות שדגמנו עד עכשיו.

שני דברים חשובים אני חייב לציין. השירות במקום הוא הטוב בו נתקלתי בחיפה. אני לא יודע אם זה בגלל שהמקום חדש ואת זה רק הזמן יגיד, אבל כמות המלצרים הגדולה אפשרה לכל שולחן לקבל מלצר כמעט אישי עם כמויות סבלנות אינסופיות. ההסבר שקיבלתי על התפריט היה מושלם וכל שאלה ששאלתי נענתה בבהירות, באדיבות ועם חיוך. הדבר השני שחשוב לי לציין אלו הן הצלחות. הן פשוט יפהפיות. חלק מהמנות מוגשות בקערות חרסינה אסימטריות, חלק בצלחות שחורות מאורכות, חלק בצלחות זכוכית צבועות ביד, ישנן המון קערות חרס מצוירות והמון כלים אותנטיים מהמזרח הרחוק. בקיצור, החוויה היא לא רק לקיבות.

ועכשיו, משחלקתי איתכם את שעל לבי, אכתוב שמשם המשכנו למלאי כופתא (39) שהדיף ניחוחות מופלאים. שלושה כדורים מטוגנים במילוי עוף ושרימפס, עטופים שכבה דקיקה של מחית תפוחי אדמה וכל זה ברוטב טיקה מסלה. הטעם היה לא פחות מוצלח מהניחוח והטקסטורה - מושלמת. בשלב הזה כבר היינו שבעים ומאושרים.

נשענו על הכריות הנוחות וחשבנו קצת. לא יוצא לנו להיפגש הרבה, בטח שלא במסעדות ובטח שלא במסעדות ששווה לכתוב עליהן הביתה, ככה שאין סיכוי שנוותר על הקינוח. מצד שני, ישנו סיכוי גדול שהקינוח יהווה את המכה המוחצת וישבית אותנו ואולי אפילו ישאיר אותנו עם טעם רע של כבדות מוגזמת. חשבנו על זה עוד קצת והחלטנו ללכת על שלושה קינוחים בלבד - בננה לוטי (26 ₪), קרם ברולה למון גראס (31 ₪) ומוס שוקולד עם מחית אננס (34 ₪). ליד כל הצלוחיות המקסימות האלו נח לו קנקן זכוכית עם תה יסמין משובח שהוגש לנו על חשבון הבית.

אני לא רוצה להאריך בדברים על הקינוחים ואני גם לא רוצה להתפלפל ולהלאות יותר מדי על החוויה בכללותה, במקום זה אכתוב משהו מעומק לבי (במקרה שלי זה אומר מעומק קיבתי) - מינה טומיי היא מסעדה מצוינת, ומאז שאכלתי שם לפני כמה ימים הספקתי לספר עליה לכל מי שפגשתי. חיפה הרוויחה מסעדה רצינית שמי ייתן וירבו כמוה באזור. אחרי החוויה המוצלחת החלטנו שלא נחליף מקום עד שנעבור על כל התפריט של מינה טומיי. מאחר והתפריט עמוס מנות ואנחנו נפגשים פעם בכמה חודשים, יתכן שזה ייקח קצת זמן, אבל לא נורא - יש לי הרגשה שהיא כאן כדי להישאר.

* הכותב היה אורח המקום.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי