וידוי קטן בפתח הדברים: יום הוויסקי הבינלאומי שחל השבוע (27.3) הוא עבורי יום עצמאות פרטי. דווקא כמי שסולד ממנהגי 'אכול (או שתה) כפי יכולתך', יום הוויסקי הבינלאומי הוא בבחינת יוצא מהכלל; יום שבו הגרון שלי ושל מיליונים ברחבי העולם מודים לו על מה שהוא, וכמובן מקבלים בברכה אל הכבד כמה שיותר סוגי וויסקי מוזהב ומשובח.
וויסקי מוזהב ומשובח. צילום: שאטרסטוק
תתפלאו, זו בסך הכל הפעם ה-15 שבה עושים בכבוד למזוקק הנפוץ והאהוב. עובדה קצת מוזרה, אם לוקחים בחשבון שמדובר במשקה – שבצורת הזיקוק המוכרת שלו מארח לבטן שלנו חברה כבר יותר מ-500 שנים. האירים המציאו, הסקוטים שכללו והיתר – שושלת אלכוהולית מפוארת. מסינגל מאלט ועד בלנדד, מ-שוט קטן ועד לכוס אולד פאשנד קלאסית, סוגי הוויסקי מפארים בגאווה את תפריטי הדרינקים של כל פאב שמבין עניין.
רק בפאב?
וויסקי אוהב אוכל?
הפתגם הידוע אומר: 'אכול ושתה כי מחר נמות' אבל הפרשנים מסכימים, רובם ככולם, שהנביא ישעיהו התכוון ל-איך לעשות חיים. בתרגום לימינו? כוס הוויסקי שלנו שמתגלגלת בחך, מבקשת מאיתנו לפני ו/או אחרי שהיא מחליקה פנימה, גם מנה קולינרית יפה ומדודה שתתמזג במינון הנכון עם הטעם המתקתק, הפירותי, המעושן והממזרי של משקה האלים. כשחושבים על כך לעומק, אין כל סיבה שלא לשלב את התכונות הנפלאות הללו עם אוכל טוב, כשם שאין פלטפורמה מושלמת מיום הוויסקי הבינלאומי כדי להפוך את המשתה המלכותי לחגיגה של ממש במעיים, עם 5 צאצאים למשפחת וויסקי שפשוט מטורפים על אוכל טוב לידם ואיתם.
מקלאן 12 שרי-אוק עם מילפיי מסקרפונה
מקלאן, מקלאן, מקלאן.
סוגי וויסקי באים והולכים מהתודעה, והמקלאן לעולם נשאר. וויסקימניאקים נאמנים לא יכולים להוציא אותו מהראש, גם אם ישתדלו לעשות זאת. ובעצם, למה להוציא מהראש משהו שנוצר על מנת לתת לנו את ההרגשה הכי עילאית שיש?
המתקתקות הפרי-הדרית המנצחת של מקלאן 12 שרי אוק דרשה וגם קיבלה קינוח שמשלב בצורה אבסולוטית את הביס משכבות הקרמל ומהשכבה הגבינתית הנימוחה - עם הפירותיות המתגלגלת של הסינגל מאלט המושלם שמכינים לנו אנשי ההיילנדס.
צילום: שאטרסטוק
בלאכין 10 עם רוסטביף מעושן
המתחיל בהיילנדס- אומרים לו: המשך! עוד סינגל מאלט פנטסטי - שלגודל הבושה אודה כי נחשפתי אליו רק לאחרונה. רגע, אפשר לבוא ולשאול: מדוע לקחת שלוק מסינגל מאלט מעושן ואפרי ולשלבו עם חלק בשר שכבר ספג עישון? האם זה לא מעושן יתר על המידה (מידת מדיום רייר בלבד!)?
התשובה היא לא. טעם המאלט שמשלב מתיקות-חריפות של תאנה ואפר, מתאזן בחך בצורה מושלמת עם הנוזלים והנימוחות של רוסטביף מדיום רייר שנחתך לפרוסות דקות. הצעה אישית וממזרית: עשו לכם בפה סנדוויץ' קטן של סלייס חיצוני ופנימי, כשהשלוק מהבלאכין מתפקד על תקן ה'לבן' של הלחם. השילוש הקדוש עושה את העבודה. ועוד איך.
צילום: שאטרסטוק
בורבון ויילד טרקי 101 עם סלמון מעושן
101 הוא לא רק של אלבום אוסף קלאסי.
חובבי סלמון נוהגים בדרך כלל, להוסיף אליו בארוחה כוסית של יין לבן, אלא שכאשר מדובר בעישון, סוגי הוויסקי הבורבוני הם התשובה. ה'צהוב התירסי' משנה את התמונה. הויילד טרקי יוצר בחך שילוב שמיימי של המרקם הסלמוני, העשן שחדר לקרבי- הדג עם העישון בחבית. זה יגרום לכם לשחרר (אצלי זה עבד היטב) 'ואוו' שאומר הכל. חבר טוב שהתבקש להשלים את החוויה, תיאר אותה בפניי במילים: כל החבית בפנים – דבר שממחיש את עוצמת הפחמת החבית מבפנים. נשמע מבהיל? רק בפן החיובי.
צילום: שאטרסטוק
פיקאניה מדיום ושוט ליקר דרמבוי
לו היה לי ממון יקר ערך, הייתי מסכן אותו ללא חשש על עשרות הגבות שבוודאי הורמו בעקבות השילוב הזה (במקרה הטוב). אבל היכן היינו בחיינו ללא ניסיונות מקוריים? רובם נידון לכישלון, אבל כשנמצא השילוב הנכון, חייכנו מפה לאוזן ושוב אל הפה.
זה המקרה של סלייסים דקים של פיקאניה – שפיץ מותן, כפי שאוהבים לקרוא לה הקרניבורים, שפגשו בערב אחד ליקר וויסקי דבש ממותק ומרוכז. כן, גם זה נחשב כוויסקי. צריבה קלה של השומן לפני הנגיסה, לצד זיפ ממותק ועמוק מהדרמבוי הזהוב והמתובל – עושה את העבודה, במיוחד בתקופה הקרה הנוכחית שלתוכה נכנס יום ההולדת הבינלאומי של הוויסקי. נסו לפני שתתווכחו.
צילום: שאטרסטוק
סוגי הוויסקי הקיימים שומרים בקנאות על מסורת ייצור מוקפדת. כל דגן, מלמיליאן. המסורת הזו ומרחב הפעולה לא נפגעים כאשר נותנים להם ליווי של כבוד קולינרי. הם לא ייפגעו מכך, אלא ישתפו פעולה בחפץ לב ופה. בפאב, במסעדה או בבית, וויסקי פשוט הולך עם הכל.
לבריאות, וגם בתיאבון.
הכותב הינו ויסקולוג מושבע ואינו שותה בירה אף פעם!
חג וויסקי שמח.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת