אני עוצם עיניים, מטה את הראש מעט לאחור, נזכר בארוחת הערב אתמול ב- ocean, ומחייך (זה לא קורה הרבה). במקומות אחרים השירות עיצבן, פעמים אחרות, האוכל לא עשה לי את זה והיו גם סתם מקומות, שלא ידעו איך ליצור אווירה שהופכת ארוחה במסעדה לחוויה. ב- ocean הכל, אבל הכל, מצוין!
נתחיל באווירה, מכובדת, אבל לא פלצנית רואים שהשקיעו, אבל בכיוון סולידי.
שולחנות מסיביים מעץ כהה, רחוקים מספיק האחד מהשני, כדי ליצור אינטימיות.
אורות רכים, אבל מספיקים כדי לראות את זו שיושבת מולך (במקרה של אתמול בערב, זה היה כדאי). מוזיקה שקטה ונעימה, מהווה חלק מהאווירה אבל לא מפריעה לשיחה. תאמינו או לא, אפילו את תחתית השולחן ריפדו שם בספוג, כדי שיהיה לך נעים אם אתה מאלה שאוהבים לשבת רגל על רגל.
היין, תפריט מכובד והגיוני, שנותן לך מגוון נאה גם בסוגי היין וגם במחירים, שהם סבירים בהחלט, דוגמאות: מוטון קדט של פיליפ דה רוטשילד (98 ש"ח), מרלו ירדן של יקבי רמת הגולן (148 ש"ח), אנחנו לקחנו קברנה- מרלו יתיר (128 ש"ח), שהיה כיף גדול. המגוון ורמת המחירים הנוחה נשמרים גם ביינות הלבנים.
נתחיל באוכל ונברך את המגמה לתת לך ליהנות בלי לקרוע לך את הכיס.
אם בא לך והשעון הראה כבר 17:00, אתה יכול להזמין ארוחת תפריט מיוחד הכוללת מנה ראשונה, עיקרית וקינוח ב- 99 ש"ח. בהתחשב בטיב המנות, זה מחיר מציאה.
אין מדובר במנות פחותות במשהו מאלה של התפריט הרגיל. מה שהופך את התפריט המיוחד לכזה הוא רק המבחר המצומצם יותר בהשוואה לתפריט הרגיל.
לראשונות הזמנו מרק סרטנים ושמנת, עגבניות מיובשות עם טימין ושיפודי שרימפס קיג'ון על מצע גוואקמולי (אגב, הראשונה כלולה גם בתפריט המיוחד, השניה לא).
במקרה, זו גם הייתה ההמלצה של המלצר נמרוד, איש חביב, אדיב ומלא בסבלנות.
המנות הראשונות היוו סימן ראשון לבאות, הן היו טובות מאוד.
השף מנצל את העובדה כי חומרי הגלם העומדים לרשותו טובים באמת והוא נמנע ממנות בנאליות ("שנותנות לדגים לדבר"), מדובר במנות מורכבות מעט יותר, מפתיעות לעתים ועשויות היטב. כך למשל היו שיפודי השרימפס, שהיו טעימים אך גם שונים, עקב השימוש בתערובת קיג'ון, המשמשת בדרך כלל מאכלי בשר, ובעיקר עוף, העשייה הייתה מדויקת והשרימפס נותרו עסיסיים. גם מרק הסרטנים היה טעים מאוד, מחוספס מעט מפיסות בשר סרטנים.
עוד קצת יין והמנות העיקריות הגיעו.
הגברת לקחה פילה דניס קריספי על מצע פירה ואיולי פלפלים והגבר גבר הזמין מיקס פירות ים עם פטריות שיטאקי ואספרגוס ביין לבן ושמנת, פעמיים בינגו.
המיקס התגלה כהימור מוצלח: צלחת עמוקה מלאה בתוצרת ים מגוונת של קלמרי, קוקי סן ז'אק, מולים ושרימפס עם חתיכות של פטריות שיטאקי ואספרגוס ברוטב לבן.
גם כאן הוכיח השף יד מדויקת בטיפול בחומר הגלם וביצירת מנה שהייתה לא רק טעימה מאוד אלא גם מעניינת ומגוונת, באופן לא מפתיע גם פילה הדניס, הדג שכבר נמאס, היה ממש טעים, עסיסי ולווה בתוספות שביחד יצרו מנה טובה מאוד.
ולקינוחים, פעמים לא מעטות מסעדה משקיעה הרבה מאוד בפס הייצור של המנות "הרגילות" ומזניחה את עניין הקינוחים. הדבר תמוה, לאור העובדה שזה הטעם האחרון שנשאר לך מהארוחה כולה.
החשש הקל שעלה בנו לפני שלב הקינוחים התבדה מיד עם הגעתם, סמי פרדו ומלבי שהיו טובים שניהם.
לא המצאת הגלגל, אבל עשויים טוב וטעימים ביותר. סיום הולם לארוחה טובה מאוד.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת