בואו נתחיל מהסוף: דילגנו על הקינוחים. אחרי מפלי כולסטרול ומתקפת בשרים כמו זו שעוברים ב-NG, לא נשאר מקום בבטן וכוח רצון בנפש להתמודד עם עוד שואה קלורית. עם הקונדיטור הסליחה.
NG הוא בר-בשר מהוותיקים בעיר ובעל חיבה ידועה למנות קרניבוריות חסרות מעצורים ובושה, נתחים גדולים ואוכל טעים ובלתי מצטעצע. לא, לא יתעקשו על תלתלים וזלזלים לצד הבשר. יגישו אותו ככה - אדום, מהביל, ישיר וחף מהסברים.
וזה טוב, כמובן, למרות שצריך לבוא בהלך הרוח הנכון. זה לא המקום לקושש בו מנת חזה עוף שתיטיב עם המצפון. זה לא המקום לשאול בו את המלצרית "איך היווני שלכם?". הו לא. פה אוכלים, לועסים, מתמודדים, ומסיימים את הארוחה מתנשפים, עם עצם מכורסמת ביד וקצת רוטב ששומרים לאחר כך על הסנטר. עוד הערה קטנה לפני שיוצאים לדרך כל בשר: האם הייתם לאחרונה בבית זונות קסום? כי פרנסי NG מתגאים באווירה של המקום, ומתארים אותה כ"בורדל קסום". אתמהה.
טוב, לדרך. בלי חציל הרי אי אפשר במסעדה ישראלית, וגם ל-NG יש מנת חציל לפתיחה: חציל סלסה. מדובר בפרוסות עבות של חציל עם סלסה ירוקה, סלסה אדומה וגבינת עיזים. זה נשמע קצת מגובב אבל זה עשוי בחן ובמתינות. הרטבים מקשטים את המנה בטריקולור חמוד ולא מעבר לכך. מה שעלול היה להפוך למין פיצה רבת שכבות, מוגש כמנה נעימה, משביעה ובעיקר מעודנת. כל הכבוד.
במיוחדים יש מרק אפונה ובייקון שיותר משהיה טעים היה יקר (42 ₪ למרק? ואם כן, למה לא להנחות את הצוות להתריע על כך?), אבל כל זה כמובן משמש כגשר צר מאוד אל עיקר העיקרים - הבשר. אין מבחר גדול מדי וזה כל החן. המקום מגיש מספר מצומצם של מנות, כאומר "זה מה שאנחנו יודעים לעשות, אבל יודעים היטב".
ואכן, סטייק פילה שהוזמן מדיום הוגש עשוי מדיום, ואין זה עניין של מה בכך - הרי כל פרח שפים מתעקש לטעון שהמדיום שלו זה רייר "כי אחרת הבשר מתייבש", ואתה מוצא את עצמך נאבק עם נתחים כחולים שעשויים לגמרי לא כמו שביקשת. פה לא.
גם האנטרקוט, שהיה טעים, מאתגר ולא עבה מדי, נעשה באיפוק. זה היה בשרי, זה הצריך לעיסה והיווה אתגר דנטלי כמו אנטרקוט טוב, אבל זה לא היה ניאנדרטלי או עבה מדי כפי שקורה לפעמים. גם בסטייקים, המנה הכי קדמונית שיש, צריך מתינות ושליטה עצמית, וטוב שטבחי NG מגלים שיש להם את זה.
והייתה גם מנת ספייריבס שהייתה טובה ושומנית, אם כי הרוטב שלה ("מרינדה פיקנטית של שום ודבש") היה קצת שבלוני מדי ואפילו התעורר החשש שהוא כזה הנרכש בבקבוקים של רוטב צ'ילי מתוק (גם אם לא השתמשו ברוטב מבקבוק, הגיעו לטעם ולמרקם של מוצר בקבוקי, וזו לא ממש מחמאה).
כל המנות הבשריות הוגשו עם מנגולד ועם שעועית ירוקה שהייתה בלתי מבושלת לחלוטין וסיבית למשעי. מוזר.
יחד עם בקבוק קלו דה גת הגיעה ארוחה לחמישה אנשים ללא קינוח לקרוב לאלף ₪.
זול זה לא, אבל אני מחזיק בדעה שבשר אסור לאכול במקומות זולים מדי. כל מני מזללות בסיבוב שמגישות לך סטקים (בלי יו"דים) בשתי-שקל (עם שגיאת דקדוק) - לך תדע. פה, ב-NG, זה טעים, זה בטוח, וזה שווה את הכסף.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת