איזה בוקר של כיף ברוסטיקו

אומרים שאין כמו פעילות גופנית מאומצת כדי לגרום לתחושת רעב טובה. במקרה שלי, המחשבה על המוני אנשים אחרים שעוסקים בפעילות גופנית מאומצת ועדיף גם מטופשת, מספיקה. וכך, דווקא ביום בו מתקיים מרתון תל אביב על כל רבבות המשתתפים והצופים, החלטתי להיכנס באומץ ללב המטרופולין בחיפוש אחר ארוחת בוקר דשנה.

על הדרך אספתי את ידידתי המתכנתת בפוטנציה ושמנו פעמינו ל'רוסטיקו', מסעדה איטלקית הממוקמת מול כיכר בזל. עכשיו, מכירים איך זה כשממש רעבים מתחילים לדמיין דברים (ואת זה הלפריקון במושב האחורי של האוטו גם אישר)? כך, פחות או יותר, התנהלה השיחה עם המתכנתת מרגע שנכנסה. "היי" היא אמרה, "10010001101001" היה הקלט באוזניי. "מה קורה?" המשיכה בשלה, אך מה שאני שמעתי זה "בייקון בייקון?"; "כן, בייקון" עניתי ברצינות תהומית וזכיתי למבט מופתע.

אחרי שהחניתי ונעלתי את חד הקרן, נכנסו למסעדה וחיוך נסוך על פנינו. 'רוסטיקו' היא מסעדה שהחלה לאחרונה גם להגיש ארוחות בוקר בימי שישי ושבת (בסניף בזל בלבד) כמענה קולינרי איכותי לצרכי האוכלוסייה באזור, ועובדה זו ניכרת בכל פרט ופרט. בהיותה מסעדה, העיצוב של 'רוסטיקו' שונה משל כל בית קפה אחר - עיצוב מושקע במוטיב כפרי חם, הכולל גם בר עץ ארוך ממנו אפשר להשקיף על המטבח הפתוח, בו מכינים את כל הארוחות מאפס.

עלעול קצר בתפריט הביא להזמנתם של שתי פריטטות לשולחן (58 ₪ לארוחה הכוללת חביתה עבה עם תוספות, סלט ירוק, גבינות, סלסלת לחמי שאור, קפה ומיץ טבעי) אחת בתוספת פלפלים קלויים וגבינת סטרקינו לגברת, והשנייה בתוספת תפוחי אדמה, בצל וכמובן - בייקון - לאדון. לשולחן הגיעו תחילה סלסלת הלחמים הטריים ושלוש צנצנות פלא מלאות בצזיקי נחמד אך קצת מימי, קונפיטורת תות מעולה! וממרח חצילים ואורוגולה שזכתה לריפיל מכיוון שאי אפשר היה להפסיק לאכול ממנה. פה זה המקום לציין שבחיים שלי לא נהניתי כל כך ממשהו שקשור לחצילים, בעצם, בחיים לא נהניתי מחצילים עד שפגשתי את הממרח הזה שנחשד בתחילה על ידינו לסוג של גווקמולי או פסטו מעודן.

אחריהם הגיעו לשולחן החביתות, מלוות בסלט עשיר ושתי כוסות מרטיני בטעמים אספרסו וענבים (20 ₪ לקוקטייל שהקשר בינו לבין מרטיני אמיתי הוא בשם ובכוס בלבד). המתכנתת נהנתה מאוד מהחביתה שלה וכך גם אני. הן היו עשויות לתפארת ממיטב חומרי הגלם (ובייקון) ובדיוק בגודל הנכון כדי להשביע אך לא להעמיס או לגרום לך להרגיש רע על שהשארת אוכל בצלחת.

מכיוון  שבמסעדה נהוג גם להזמין קינוח, סיימנו את הארוחה עם פרנץ' טוסט (39 ₪) ו סקצ'יאטינה נוטלה (21 ₪). הפרנץ' טוסט היה עשוי כהלכה ועוטר בשקדים קלויים עם אותה קונפיטורת תותים מופלאה מתחילת הארוחה, כשלצדו קרם פרש ותותים טריים. הסקצ'יאטינה - קינוח המומחיות של המקום - כבש את לבה של המתכנתת. מדובר במאפה פריך של שוקולד נוטלה וגבינת מסקרפונה, מעין קרפ לעשירים.

מכיוון שסוגיית הרעב טופלה, הפסקתי לדמיין דברים מוזרים וחזרתי למחשבותיי הרגילות, שבימים חמים אלו כוללות בעיקר את הים. הורדתי את המתכנתת בחזרה בביתה ולאחר דו שיח סוער הגעתי גם להסכמה עם הלפריקון שאם נרצה בעתיד ארוחת בוקר קצת שונה, באיכות ללא פשרות והגשה אלגנטית, אז נחזור עם החד קרן ל'רוסטיקו'.

* הכותב היה אורח המקום

* רוצים גם אתם לאכול ברוסטיקו? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי