נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

לוגו הוא אייקון גרפי, איורי או טקסטואלי שנועד לסימול וייצוג. למעשה, לוגו הוא סימן ההיכר הזכיר והקליט ביותר של העסק. כשהוא הופך חלק מהמקום ומופיע בחזית המסעדה, על בגדי המלצרים, על מפיות הנייר או הכוסות, הוא הופך למרכיב חשוב בפרסום העסק וקידומו.

בעולם העסקי הצפוף מתנהלת תחרות ערה בין עסקים, ולכן בפועל, ישנה תחרות גם בין הלוגואים. לוגו טוב חייב להיות שונה, מקורי, לבלוט בשטח – רק בצורה זו הוא יצליח למשוך את תשומת לב הלקוחות.  מדובר בתחושה, במשהו שלא זקוק לכל הסבר נוסף. לוגו שלא עובד במבט חטוף - לא יכנס לך לבטן או לראש.

לוגו משדר את הסטטוס של העסק – בחירה בפונטים מסוימים, בצבעים מסוימים, ממצבת את העסק בשדה עסקי מוגדר. כך לדוגמא, מסעדת יוקרה תרצה למצב את עצמה ולהציג את הלוגו שלה בצורה שונה מבית עסק למזון מהיר או מדוכן לממכר פלאפל. ההבדל בין העסקים השונים, כפי שבא לידי ביטוי בלוגו, עובד על החושים הכי קדמוניים שלנו, חושי טעם ורגש. לכן, לוגו טוב צריך להעביר את המסר של המקום, את הסטטוס שלו או את האווירה שבו. תפקיד הלוגו אינו פשוט. מעבר למידע שהוא מעביר על שם המסעדה, הוא צריך להעביר למתבונן תחושה, מסר תת מודע מתומצת וקל לזיהוי. עם זאת, חשוב לזכור שמסעדן לא יכול להסתמך בלעדית על המיתוג ועל הלוגו. אם המסעדה לא טובה דיה, לוגו, מוצלח ככל שיהיה,  לא יפתור את הבעיה. מנגד, לוגו גרוע לא ימנע מאנשים ליהנות מאוכל טוב.  

מי אני, מה אני?

תחילת העבודה בבניית לוגו מצויה דווקא אצל המסעדן. הוא נדרש להגדיר למעצב את שאלת הזהות של העסק, מי הוא? למי הוא פונה? אילו ערכים הוא רוצה לשדר? האם הוא רוצה להשרות במסעדה תחושה ביתית או שמא מדובר במסעדת שף עם חוויה ייחודית? האם המקום פונה לקהל צעיר? האם מתוכננת בהמשך לקום רשת? האם התפריט מצומצם? האם עלות הסעודה לאורח היא מעל לממוצע? תשובות לשאלות אלו עוזרות למעצב הגרפי לקלוט את תחושת העסק ולשקף אותה בלוגו.

ולמרות כל האמור לעיל, עיצוב לוגו אינו מדע מדויק ולעיתים קרובות נזקק המעצב דווקא לתחושת בטן כדי למצוא את השפה הנכונה והמתאימה למקום החדש. הבה ניקח לדוגמא את הלוגו של מסעדת 'מוזס' בתל אביב, אותו עיצבתי לפני כעשור (כשהיא נפתחה במקום 'בירנבאום ומנדלבאום' ההיסטורית).  הכיוון היה מטבח אמריקאי עדכני, בשילוב ניחוחות של אמריקה של שנות הארבעים והחמישים. הסקיצות הראשונות שהכנתי כללו מכונית טיפוסית, דמות של גבר, ואפילו אימג' של משה רבנו - הכל בסגנון שנות החמישים. אבל כשבעת שוטטות ברחובות ניו יורק עיינתי בעלון על כלבים ונתקלתי בפרצוף של בולדוג צרפתי, הרגשתי באותו הרגע שזה זה. זה כל כך לא קשור, שזה לגמרי קשור. בחדרי במלון הכנתי את הרישום הראשוני, כמו גם את כל השפה של המקום החדש, שהיתה באותו מראה של שנות החמישים, וכללה ריבועים עם קצוות מעוגלים ועוד. בצוות שבחר את הלוגו והעיצוב ישב מנהל 'מוזס', יובל סלע, שהודה כי אינו מבין בזה, אך נתן לי גיבוי מלא. האמנתי בבחירה הזו, הרגשתי את זה חזק בבטן. 

בדיעבד, הלוגו נחשב עד היום כמוצלח וזכיר כי הוא היה לוגו עם "ביצים", לוגו שהיה חריג בשפה שלו, ומאד לא בנלי. חלק משמעותי מכך נובע מהעובדה שהלוגו זכה להופיע בכל פרסום, מה שהפך אותו לזכיר ומזוהה עם המסעדה.

כשממתגים מסעדה צריך להשקיע מחשבה בהומגניות של המרכיבים – האוכל, העיצוב, התאורה, המדים והפרסום. אני באופן אישי, בעת העבודה על לוגו חדש, אוהבת "לספר" לעצמי סיפור, לחקור את הנושא, ולהכין לעצמי דפי אווירה. מתוך זה אני נבנית. כמו במקרה של מוזס והבולדוג, לפעמים יש הגיון ולפעמים לא. חשוב לזכור, זה הרבה פחות ממה שזה, כולה לוגו.

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר