דובנוב 8 והפרטים הקטנים

אלוהים, כך אומרים תמיד, נמצא בפרטים הקטנים. יש משהו אבסורדי בהלך המחשבה הזאת. הרי אם אהיה לבושה בבלויי סחבות ועל ראשי סחבה משומשת, אולם על דש הבגד ייתלה לו ורד ורוד נוצץ - האם אהיה אטרקטיבית בעיני מישהו, בהנחה שאינו עיור מלידה? במידה והאל נמצא בפרטים הקטנים, ככל הנראה התשובה חיובית.

השבוע עשינו לנו יום כיף, עקב חגיגה פרטית. התחלנו בספא מפנק, שם פירקו אותנו לגורמים ואז איחו מחדש, ולאחר מכן, עם שקיעת השמש והיווצרות הרעב, שמנו פעמינו אל עבר דובנוב 8, מסעדה מוכרת השוכנת בלב האקשן התל אביבי: קרוב לבית ציוני אמריקה, יריקה מלשכת עורכי הדין וסנטימטר מהלונדון מיניסטור. מיקום מנצח ללא עוררין.

הדובנוב 8 אינו מסעדה מפונפנת ומפוארת, עם מפות לבנות ותפריט בשבע שפות. שחררו את העניבה, והבינו כי מדובר בקפה מסעדה חמוד ונעים, שלמרות גודלו (יש מקומות גם בחצר, גם בחלק הפנימי המקורה וגם בתוך המסעדה עצמה) - מצליח לשדר אינטימיות, ולהמחיש עד כמה במקרה של מסעדות, אלוהים אכן נמצא, כאמור, בפרטים הקטנים.

האוכלוסייה בדובנוב גם היא תמהיל שאפשר לכתוב עליו ספר סוציולוגיה. הצלחנו לזהות כאן אנשים מכל הסוגים והמינים: לצידנו ישב זוג צעיר שחגג יום הולדת (נחזור אליהם בהמשך), מאחורינו חבורת מבוגרים ששבו מהצגה, בשולחן המקביל בני נוער, ומאחור חבר'ה צעירים שסיימו משמרת באזור. בצהריים המקום הומה בכל יושבי לשכת עורכי הדין והעסקים שבסביבה ובערב מתברר שכולם מגיעים לכאן.

לא מפליא שהמקום הומה: התפריט אמנם אינו גדול, אולם הוא ברור ונטול תסבוכות קולינאריות, ולא פחות חשוב - המחירים שמתנוססים עליו הינם יותר מסבירים, ובוודאי אינם דומים למחירים שניתן למצוא במקומות דומים הממוקמים במיקום כה מרכזי.

פתחנו בפטה כבד עוף (39 ₪) - מנה גדולה וטעימה שהוגשה לצד ריבת בצל וטוסטונים. אחר כך דגמנו, בהמלצת המלצר, מנה שבתחילה קצת זלזלנו בה. "מה כבר יכול להיות מרגש בחציל"? תהיתי בקול רם מדי. "נסי ותראי", המהם המלצר בממזריות מסתורית שגרמה לי מיד להזמין דווקא את מנת החציל קלוי בגריל ומעליו זילופי טחינה (32 ₪), אשר מוגש לצד פוקצ'ה טרייה ורותחת, ופלחי ביצה קשה. זוכרים מה אמרנו על אלוהים ומיקומו? אז זהו. הפרטים הקטנים הם שעושים את ההבדל. החציל החם שקיבל נשיקה מזילוף בטחינה, זכה לעדנה כשפגש את הביצה והפוקצ'ה. לא דומה לשום מנת חציל שאכלתי, והאמינו לי - אכלתי. הפרטים הקטנים שקיבלו דגש: להציב את הפוקצ'ה החמה במרכז הצלחת, לדאוג שפלחי הביצה לא ייגעו בשום מרכיב אחר, ולהגיש את הכול חם חם וכל כך מזמין. אם זה לא דיוק בפרטים, אינני יודעת מה כן.

בשלב הזה התחלנו להמר מה הבחור שלצידנו רכש לחברתו ליום ההולדת. צוות המלצרים של הדובנוב התייצב ליד שולחנם ושר לה שירי יומולדת. בזמן שכלת יום ההולדת הייתה עסוקה בלהתפדח מהמעמד, אנו העלינו השערות שונות בעניין המתנה המלבנית הגדולה שהונחה על השולחן, ושקדמו לה מילות אהבה שלא היו מביישות שום ארוחה בת שבע מנות במסעדת יוקרה. מי אמר שאין רומנטיקה בדובנוב?

בעיקריות בחרנו בנקניקיות עגל של דובנוב (55 ₪) שהיו טעימות, אם כי עדיין לא נולדו הנקניקיות שיפילו אותנו מהכסא, ואילו דג הבורי ברוטב עגבניות ותימין (60 ₪), מנת הדג הזולה ביותר שתמצאו בעיר, הייתה מנה מעולה: הדג היה טרי ועסיסי, עשוי היטב, וזילוף לימון קליל הפך אותו למושלם. המנות הגיעו לצד סלט עגבניות ומלפפונים חתוך גס (במקור קיים סלט ירוק אולם אפשר להחליף), ובחרנו בתוספת של פירה חמאתי וטעים, וכן של תפוחי אדמה שרופים שהגיעו ממש כמו אלו של המדורה החביבים עליי במיוחד.

התלבטנו האם יש מקום לקינוח. כשראינו שכלת יום ההולדת מבוששת לפתוח את המתנה המסקרנת, הבנו  שחייבים להמתין ולדגום גם קינוח. ש' בחר עבורנו במלבי (29 ₪), שהיווה עוד דוגמא חיה לפרטים הקטנים שעושים את ההבדל: בכוס מרטיני חגיגית נחה לה מנה קסומה של מלבי אמיתי, שהמינון המדויק של סירופ הדובדבנים בו היה עילאי, ושברי הפיסטוקים עשו את הפיניש הקטלני. קינוח שלא היה מבייש שום מסעדת יוקרה.

ואז היא פתחה את המתנה. באמת שרציתי לספר לכם, אך האפשרות נמנעה ממני. אוכל רק לרמוז ולומר, שגם המתנה הזאת הייתה הוכחה ניצחת לכך שאלוהים נמצא, איך לא, בפרטים הקטנים.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי