צמוד קרקע

זכורות לטוב כל אותן שבתות שהתחילו בקפה גופרמן. מה כבר צריך יצור אורבני טיפוסי אם לא מקום שקט בלב הכפר עם אווירה רגועה, ביתית כמעט, אבל בלי לוותר על הפאסון? וכך, אחת לכמה שבתות, מצאנו את עצמנו מוותרים על החניה הקדושה ליד הבית לטובת נסיעה לקפה גופרמן ברשפון, לסשן של עדכונים בנוגע למאורעות הלילה שהיה. כך היה עד כה. רגישים לצרכי הקהל, החליטו בקפה גופרמן, החוגג בימים אלה יומולדת 9, כי מעתה יהיה בית הקפה פתוח כל יום עד חצות, מה שמאפשר בריחה מהמולת העיר לטובת סביבה שקטה ואינטימית יותר גם באמצע השבוע.

מיד קפצנו על המציאה, וביום שבת בערב הגענו לגופרמן, לחוויה מלאה של תחילת חורף, עם הקרירות והגשם המבורכים. למי שעדיין לא מכיר, נספר שגופרמן משרה אווירה כפרית נינוחה בשל המיקום ובזכות המבנה, שהנו כאותם בתי מגורי צמודי קרקע של פעם - קטן, פשוט ועם גג רעפים. ליד הבית, מרפסת מקורה וחצר עטויה דק מעץ ומסביב צמחייה מטופחת, על תקן גינת הבית. בתוך כל אלה, מתנהל לו בית קפה לכל דבר, עם אוכל טוב וקפה משובח (Bristot).

השעה הייתה שעת ערב והחורף שעטף אותנו והטפטוף שהחל, חייבו אוכל של ממש. התפריט כולל את המגוון הטיפוסי של בתי הקפה, עם כמה יציאות נחמדות. כך למשל כדורי הריזוטו (ארנציני, בלשון האיטלקים) - שני כדורים שחומים, גדולים ופריכים של ריזוטו, שטבלו ברוטב עגבניות, הוכרזו כ"טעימים מאוד" ונעלמו כלא היו. לצד אלה, הזמנו חציל קלוי, עם טעמי חריכה קלים, ברוטב נעים וטעים של יוגורט, טחינה ונענע, הגם שיד רגישה יותר בשלב זריית המלח על המנה הייתה עושה לו טוב.

שתיים היו גם המנות העיקריות: חזה עוף ברוטב ציר בקר ורביולי גבינת עזים. החזה היה עשוי היטב, על גבעה קטנה של פירה עם בטטה, ברוטב שכלל פטריות, ציר בקר וחרדל, והיה ביצוע מוצלח למנת חזה עוף. הרביולי היו מהסוג המושקע - גדולים, בצבעים של לבן וורוד, ברוטב ים תיכוני של שמן זית, קישואים קלויים, עגבניות שרי ופיסות פרמזן. המנה הייתה טעימה ונוצר הרושם כי תוכנם של הרביולי אינו גבינת עזים לבדה, וייתכן שנכללה בו גם גבינת ריקוטה.

בשלב הקינוחים, מובל הארסנל כולו לשולחן, להרצאה קצרה של המלצרית החיננית ששירתה אותנו. זורמים עם ההמלצה החמה שבאה מפיה, בחרנו לנו עוגת גבינה עם פירורים וסופלה שוקולד. העוגה, שהוגשה בכוס גדולה ולוותה בהר של פירורים, הייתה אכן טעימה ומתוקה במידה. הסופלה הוגש חם עם גלידת ווניל, והיה בדיוק מה שסופלה יודע להיות - חם ומתוק.

עוד קפה אחד קטן וחזק, עוד סיגריה, וניצלנו את ההפסקה בטפטוף למרוץ למגרש החנייה הצמוד. עוד ערב של כיף הסתיים, בידיעה שגופרמן תמיד יהיה שם לפעם הבאה, ביום או בערב.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי