נונ-שלאנט

בהארד קור של תל אביב, על רח' אבן גבירול הנצחי, לצד המולת העיר הגדולה, נח לו בית קפה צבעוני, רגוע ונינוח, בשם נונה. שנים כמדומני פועל בית הקפה המתוק הזה, אך שנותיו אינן ניכרות בו, והוא נראה צעיר ורענן כאחיו שנפתחו זה מקרוב.

שני עורכי דין צעירים נמלטו בצהריים מטירוף המשרד, והלכו לסעוד את לבם בנונה. השאלה שנשאלה בתום הארוחה היא, איך זה שאנחנו לא אוכלים כאן על בסיס קבוע? שכן, האוכל בנונה הוא אוכל בית קפה פשוט וטוב מאוד, והשירות - מעלה חיוך מאוזן לאוזן.

דברנו על השירות? ביום שהגענו פיזזה בין השולחנות אגם רודברג או הכפילה שלה, או בכל מקרה בחורה יפיפייה ומתוקה מדבש, מהמוצדקות במלצריות ישראל.

העסקית בנונה משתלמת, המחיר נע בין 36 - 42 ₪, בתמורה למנה עיקרית ושתייה קלה. אם ניקח לדוגמא את סלט העוף, נקבל מנה ענקית שכוללת עלי בייבי, ירקות טריים, פלפלים קלויים ופיסות עוף על הפלנצ'ה. חזה העוף מככב גם במנת חזה עוף במרינדת עשבי תיבול, וחזה עוף ברוטב חרדל, שתיהן על הפלנצ'ה, קלות משקל, עם תוספת של פירה, או אורז וסלט ירקות או ירקות קלויים.

ממול, אכלה הפרקליטה הזוהרת בעדינות אופיינית לזניה בולונז, שהייתה טעימה מאוד לדעת שנינו (ועל ההסתברות הנמוכה, אפסית כמעט, ששני עורכי דין יסכימו על משהו, נדבר בפעם הבאה).

עוד ניסינו את מנת היום: הממולאים. אין מדובר בממולאי בית שהכינה עיראקית זקנה לפי מתכון עתיק יומין, אלא בממולאים יאפיים, מלאי חן, עם טעמים ברורים ומתחנפים. טעימים באופן יוצא מהכלל היו גם הממולאים הבשריים, וגם הצמחוניים הממולאים בבורגול ועשבי תיבול, ולצדם רוטב עגבניות נחמד.

עוד בתפריט, כריכים מושקעים. נמליץ על הכריך הקובני, המחזיק בקרבו נתח נאה של בשר לבן, גבינה צהובה, מלפפון חמוץ, מיונז ופלפלי צ'יפוטלי.

את המקדימים, ניתן לשלוח לאגף המתאבנים, שכולל בין השאר ברוסקטות (10 - 12 ₪) וגבינת עיזים, מצופה בעשבי תיבול ופירורי לחם, מטוגנת ומלווה בסירופ רימונים, שטעמנו והייתה משהו משהו (18 ₪).

אוכלי העסקיות גם מצ'ופרים בקינוחים במחיר מוזל, ואוהבי הקפה יכולים להזמין את האספרסו שלהם בנונה בלב שקט.

בבה ושות' היו אורחי נונה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי