לבנוני משובח בצפון: מסעדת מרוש

כאשר העפתי מבט ראשון בתפריט של מסעדת מרוש, הנמצאת בגליל המערבי, לא רחוק מהגבול עם לבנון, הבנתי שיש דברים שגבולות פיזיים לא יכולים להם - כמו למשל השפעות קולינריות. תפריט המסעדה, החל בסלטים וכלה בקינוחים, משופע במנות מהמטבח הלבנוני. ומכיוון שלא נראה שנוכל לחצות את הגבול בזמן הקרוב (על אף השילוט המורה את הדרך למעבר הגבול), שמחתי לעבור אותו מטאפורית לפחות, ולהתענג על האוכל הטעים שנביל, הבעלים והשף, מכין לסועדיו.

מתחילים בסלטים
השם "מרוש" משמעותו "אדמה פורייה", ונביל מכבד את השם שבחר, ומוכיח בבישוליו שמאדמה פורייה אפשר להפיק מטעמים. התחלנו במבחר מכובד ומפנק ביותר של סלטים, אשר מוכנים כאן מדי יום. לפנינו נפרשו צלחות עם חומוס, טחינה, גזר מוחמץ, מטבוחה, חצילים בטחינה, חצילים בתחמיץ, סלט טונה, סרטנים במיונז, סלט בצל ירוק, סלט תפוחי אדמה, סלט עגבניות וזיתים (20-25 ₪ לסלט, או 45 ₪ לאדם למבחר סלטים המוגשים לשולחן).

מבין ההיצע העשיר והטעים אהבנו במיוחד את החצילים בטחינה - שנשמעים כמו סלט בנאלי, אבל הם הרבה יותר טעימים מסלטים אחרים בסגנון. אהבנו גם את סלט תפוחי האדמה, ואת סלט הבצל הירוק, שכמותו לא אכלתי מעולם, ונהניתי במיוחד מהפריכות המתפצחת שלו. התאמצנו לא לחסל את הסלטים כדי להשאיר מקום להמשך, אבל נביל הקשה עלינו להתאפק, ושלח לנו גם סלט פתוש (25 ₪) וטבולה (18 ₪) שהיו שניהם לא פחות ממצוינים.

הסלטים האלה מוכנים רק ברגע ההזמנה, כך שפרט לתיבול המדויק שלהם, הערכנו גם את טריותם הבולטת. בערב רגיל הייתי מוכנה להסתפק בכל השפע הזה לארוחת ערב, אבל ידעתי שיש לפנינו עוד תפריט עשיר ליהנות ממנו.

ביניים
הגענו לפרק מנות הביניים בתפריט, ממנו נביל בחר עבורנו סרטנים וראשי קלמארי מטוגנים (35 ₪). זה בדיוק סוג המנות המסוכנות (לחיוב!) בטעמן הממכר ומרקמן הפריך, שאני יכולה לחסל קערה שלמה שלהן עם קצת לימון סחוט מעל וזהו. למרבה המזל, נביל נחלץ לעזרתנו ובא להעסיק אותנו בשיחה, כדי שנפסיק לבלוס ונשאיר מקום למנות העיקריות. הוא סיפר לנו שהוא מקפיד על שימוש בתוצרת מקומית בלבד ובמרכיבים טריים ואיכותיים, ועושה זאת כבר 4 שנים, במיקום בו מסעדות רבות אחרות לא הצליחו לשרוד.

כששמענו על הייחוס המשפחתי שלו, לא הופתענו שהוא הגיע לנוסחה מנצחת במסעדה שלו. לדבריו התשוקה המשפחתית לבישול ואירוח החלה כבר ב-1963, מעסק משפחתי בבעלות הדוד שלו. אותו דוד העביר הלאה לדור הבא את חדוות המסעדנות, והיום בני הדודים השונים מפעילים גם את תנורין, קצה הנחל, מגדלנה ועוד.

ולעיקר
השיחה הנעימה נקטעה כאשר לשולחן הוגשה צלחת מלאה בכל טוב, הפעם במבחר מנות בשריות מפתות. ביקשנו מנביל שייתן לנו טעימות, כדי שנוכל לדגום את התפריט לעומק. אכלנו קבב חלבי עם רוטב עגבניות (70 ₪), צלעות כבש (90 ₪) ופילה עגל (110 ₪). כל הבשרים היו עסיסיים ובמידת עשייה מצוינת.


בשלב הזה כבר אמרתי לבעלי שאני מרשה לו לחזור לנשנש מהסלטים, כי בטח סיימנו את הארוחה. אבל נביל לא ויתר לנו גם על המנות מן הים, וטוב שכך, כי מה שאכלנו המשיך את הקו של שאר הארוחה, והיה טעים ביותר. גם בפרק הזה של הארוחה נביל פינק אותנו במבחר טעימות – שיפודי שרימפס וקלמארי (90 ₪), צדפות (90 ₪) ודגי פרידה (250 ₪ לקילוגרם). מאכלי הים הוכנו על הגריל, שוב - במידת הכנה מושלמת, ושפעו טעם. למעשה, זה היה הקינוח שלנו, כי אחרי שסיימנו עם השפע הזה, לא יכולנו לחשוב אפילו על עוד אוכל, והסתפקנו בתה נענע רותח.

אוכל מזרחי אפשר לאכול בהרבה מקומות בארץ, אך יש משהו שונה כשאוכלים אוכל באזור הגיאוגרפי בו הוא נולד. ב"מרוש" עושים הרבה כבוד להרי הלבנון הנשקפים באופק, ומאפשרים לסועדים להתענג על משהו שלגביו אי אפשר להתווכח או להילחם. אוכל טעים, המוכן על ידי אנשים שיודעים בדיוק איך צריך להכין אותו.

מרוש, מעיליא. 053-9419240

* הכותבת ביקרה כאורחת המסעדה
 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי