כל הדרכים מובילות לטורטליני

רומא או פריז?

בחול המועד סוכות, פחות מעשר שעות לאחר שנחתנו בארץ אחרי טיול של חמישה ימים בברצלונה, מצאתי את עצמי יושב על המחשב ומחפש את הטיול הבא. מהמשפט הזה אולי אפשר להניח שהנסיכה ואני 'קופצים' לחו"ל מדי שבוע, אבל האמת היא שגם את הטיול האחרון תכננו במשך כמעט שנה ותעבור ככל הנראה לפחות שנה נוספת עד שנרשה לעצמנו לטייל שוב. הסיבה שמצאתי את עצמי שוב מול אתרי תיירות, פחות מיממה אחרי שחזרתי היא פשוטה: תקווה. השאלה הגדולה שנחה סביב החיפוש הייתה רק, רומא או פריז? היינו זקוקים לעזרת מומחים, אז שמנו פעמינו לנובה ג'ויה בהרצליה.

נעים להכיר

הרצליה כידוע, היא אוטונומיה של מסעדות בתוך ישראל. ועם זאת, שום דבר לא הכין אותנו לביקור הראשון שלנו בנובה ג'ויה האיטלקית; מרפסת יפהפייה ולאחריה מזווה ענק המציג את כל טוב איטליה לתצוגה ולמכירה (מתחתיות ארטישוק, אנשובי אורטיז משובח ועד עשרות סוגי פסטות ייחודיות) קבלו את פנינו. לאחר שסיימנו להשתאות מול רשימת הקניות עליה אנו מפנטזים בכל פעם שאנו קופצים לסופר, מצאנו עצמנו בחלל גדול אך נעים מאוד המחולק לשולחנות גדולים ושולחנות קטנים וגבוהים ומשתרע עד לבר רחב ומכובד, העטוף במוזיקה איטלקית נעימה המשתלבת באווירה באופן מושלם. כשנכנסנו אל קצה המסעדה, ליד קיר היינות הענק, גילינו את הסיבה לריח המשכר שאפף אותנו מרגע החנייה - תנור לבנים ענק המשתרע למעשה על חצי מקיר המסעדה ומנפיק מדי דקה עוד ועוד מאפים מגרים ומהבילים כגון קלצונות, פוקצ'ות וכמובן פיצות ריחניות עם שלל תוספות.

המלצר שאהב אותנו

ניר, המלצר שלנו, מצא אותנו פעורי עיניים וחך אל מול תפריט הערב הגדול ומיד נחלץ לעשות לנו קצת סדר. שתי כוסיות קפואות של גרניטה לימונצ'לו שוגרו אלינו ומיד אחריהן פוקצ'ה חמה, חתוכה למשולשים לצד צלוחית זיתים שחורים וירוקים וקערית עם מיץ וזרעי עגבניות טריות ושמן זית לטבילה (17 ₪).  כבר אפשר לחשוב יותר בבהירות.

ניר הנחה אותנו מניסיונו ובקשב רב בין המנות, ממליץ ומרחיב על מנות מיוחדות ועל אלו שאל לנו לפספס. מהראשונות, החלטנו (כולנו יחד) לטעום מהקרפצ'יו בקר (48 ₪) וטוב שכך החלטנו; צלחת רחבה וגדולה, מלאה בפרוסות פילה בקר, אורוגולה ושבבי פרמזן הונחה בפנינו ובמרכזה פרוסות לחם ערומות זו על גבי זו. אני באופן אישי, לא משתגע על קרפצ'יו עם לחם, וגם כאן העדפתי לתת את הכבוד לנתחי הפילה הדקים אשר לא תובלו כמעט ורק נתנו לטעם הבשר והפרמזן לעשות את מלאכתם הטבעית. אך כשראיתי את הנסיכה מפיקה קולות הנאה מהביס הראשון של הלחם, הבנתי שיש כאן עניין אחר. הלחם החם, כך מסתבר, נקלה אף הוא בשמן זית, דבר שעשה אותו לפריך וטעים הרבה מעבר לכל לחם אחר שאכלתי לאחרונה (כולל אלו שאכלתי בברצלונה). כך חרגתי ממנהגי והעמסתי כמה פרוסות פילה, פרמזן ואורוגולה על גבי פרוסת לחם חמה, ויצרתי לי ביס מושלם.

חרף אזהרותיו של ניר כי סלט הפנצנלה (49 ₪) הוא גדול ואף משמש לעיתים כמנה עיקרית לחלק מהסועדים, החלטנו להזמין את הסלט האהוב עלינו, בעיקר משום שראינו בתפריט כי הוא טומן בחובו  גבינת סטרקינו וסרדינים. לא משהו שתפגוש בכל סלט פנצנלה.

הסלט הגיע, ואכן מדובר במנה נדיבה מאוד, אך לא אנו שניתן לסלט לעצור אותנו. הסרדינים והגבינה הפכו כל הרמת מזלג לחגיגה וכן הצלפים, הקרוטונים הספוגים בשמן זית וחומץ יין אדום השתלבו נהדר במסיבה הצבעונית הזו. גם כאן, האחראי במטבח יודע היטב לשים את האצבע על הדק התבלינים ולתת לכל אחד מהמרכיבים את הכבוד הראוי לו.

פריז, עיר האורות, החלה להתעמעם בחלומותיי...

משקה נבחר

כיאה לאיטלקייה אמיתית, נובה ג'ויה מתפארת במבחר יינות מרשים ובתפריט מכובד מאוד ואף הוגן ומשתלם. (החודש לדוגמה, ג'ויה מציעה מחירים מיוחדים על יינות הרזרב של ברקן. שווה מאוד). בניסיון אחרון להרגיש קצת קיץ באוקטובר, הזמנתי לי כוס יין לבן צונן - די נוטה פינו גריג‘יו-גרגנגה, פסקווא (35 ₪) שהלם מאוד את המנות הראשונות, ובעיקר את טעמי הפרמזן והסרדינים.

הנסיכה, החליטה להתחכם ולנסות את כישוריו של הברמן בקוקטייל. אל השולחן הגיעה כוס נשית ויפה שהכילה מרטיני אפרסק (29 ₪) עם טעמים מורגשים של נענע רעננה, ושנאפס אפרסק.
השלוק שגנבתי לנסיכה מהקוקטייל, גרם לי קצת להתחרט על כך שאני תמיד בוחר ביין.

כל הדרכים מובילות לטורטליני

עשר דקות תמימות בילינו אל מול תפריט הפסטה, ועוד שלוש, יחד עם ניר. הכל נשמע כל כך טוב, ונכון וטעים שלצמצם את הבחירה למנה אחת, נשמע כמו פשע. ידענו כי לא נוכל לצאת מבלי לפחות מנה בשרית הגונה אחת, אז בחרנו בביסטקה אלה מרסלה (115 ₪) - סטייק סינטה צרוב על הגריל בליווי רוטב ציר בקר, בצלצלי שאלוט ויין מרסלה ותחתיו - שעועית ירוקה צרובה. אבל מה נעשה עם הפסטה? ניר המליץ, הנסיכה נדלקה ואני נתתי את הסכמתי לטורטליני ערמונים (65 ₪) - טורטליני ממולאים בקרם ערמונים המונחים על קרם ארטישוק ירושלמי חמאה ופרמג‘אנו ולצדם נתחי חזה אווז. המנה אינה ענקית כשאר המנות, ולא מדובר בערימת טורטליני שתשאיר אותך מעולף על מושב הנהג, וזה בעיניי חלק מקסמה. שמונה או תשע טורטליני לזוג הם בדיוק הכמות הנכונה, בעיקר כשקרם הערמונים החם, משתלב בצורה מדהימה עם קרם הארטישוק וטעמיו המעושנים של חזה האווז. ללא ספק זוהי הפסטה הטובה ביותר שאכלתי השנה ואחת מהטובות שאכלתי בחיי. בזמן שהנסיכה רושמת לעצמה הערות למתכון אותו היא תנסה לשחזר בבית, אני כבר הייתי באמצע הסינטה האדומה, שהוכיחה שוב שנתח טוב, לא צריך הרבה. במקרה הזה - כמה דקות על המחבת וטעמים עדינים של ציר בקר ויין מרסלה. מושלם.

שווה במיוחד

בגזרת הקינוחים, ניר והנסיכה היו תמימי דעים; דולצ'ה בננה (38 ₪) - מוס שוקולד לבן בדפי בצק פילו עם שבבי קשיו ובננה מקורמלת. אני יכול להמשיך ולהרחיב על הקינוח, ועל השכבות היפות שבו ועל קראנצ'יות הדפים, וקירמול פרוסות הבננה, אבל לטעמי עדיף פשוט לקרוא שוב את המשפט הבא: "מוס שוקולד לבן בדפי בצק פילו עם שבבי קשיו ובננה מקורמלת" ולהבין לבד שאין סיום טוב יותר לארוחה שכזו. (ואם יש, אני מבטיח לחזור ולנסות אותו!)

נפרדנו מניר ומהצוות, מקיר היינות ומתנור הלבנים, מהמרפסת, ממזווה המעדנים ומאיטליה וחזרנו לדירתנו הקטנה בדרום תל אביב.
מצטער פריז, תאלצי להמתין לנו עוד שנה.

חשבון בבקשה
 
פוקצ‘ה עם מטעמי ג‘ויה - 17 ₪

סלט פנצנלה - 49 ₪

קרפצ‘יו בקר - 48 ₪

טורטליני ערמונים - 65 ₪

ביסטקה אלה מרסלה - 115 ₪

דולצ'ה בננות - 38 ₪

פינו גריג'ו - 35 ₪

מרטיני אפרסק - 29 ₪.

סה"כ - 396 ₪.

* מדור פרסומי.

* להזמנת שולחן במסעדה לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי